אנחנו ממשיכים בהלכות קלקול והפסד פירות שביעית.
(1) אסור לקלקל מאכל שקדוש בקדושת שביעית אף כשמשתמשים בו להכשיר מאכל אחר. על כן, אין לכבוש ירקות או לנקות חסה בחומץ של שביעית כיון שלאחר השימוש שופכים את החומץ, וכן אסור למרוח שמן של שביעית על מחבת רק כדי שהמאכל לא יידבק.
(2) גרם הפסד פירות שביעית נתון במחלוקת, אך מהירושלמי נראה שמותר, וכן פסק המהרי"ט בתשובה לגבי עלי תות. על כן, הלכה למעשה נפסק על ידי פוסקים רבים להיתר. יש שהסתפקו אם נתינת פירות במקום חם או שהשמש כבר שם נחשב לגרם או להפסד בידיים. מכל מקום, למעשה אפשר להתיר לכל הפחות לשים פירות במקום שהשמש תגיע לאחר זמן, אף אם יתקלקלו כתוצאה מכך.
(3) כמו כן, מותר לתת מאכל הקדוש בקדושת שביעית לילד קטן, אף אם יש סכנה שחלק מהמאכל ייפסד, ובתנאי שהילד יודע לאכול אותו כראוי באופן עקרוני. אם הילד קטן מדי ומפסיד מאכלים שמגיעים לידיו אין לתת לו מאכל הקדוש בקדושת שביעית.
(4) מותר לחתוך פרי על מנת לאכול רק את חציו, גם אם על ידי כך החצי השני ייפסד לאחר זמן.
(5) כל עוד המאכל ראוי למאכל בהמה יש להיזהר בו.