מה קונים בחנות? אין לשאלה זו תשובה אחת ברורה.
יש כאלו שמעדיפים לקנות "אוצר בית דין" ורואים בכך את הדרך המובחרת, בין מפני ש"מרגישים" שמיטה בכך שצריך לשמור על קדושת שביעית בפירות, ובין בכך שהבחירה באוצר בית דין קשה יותר לחקלאים ויש בבחירה זו תמיכה בהם. כמו כן, יש שרואים בהיתר המכירה מעין הערמה.
לעומת זאת, יש כאלו שמעדיפים את היתר המכירה, בין מפני שהם רוצים לתמוך בפיתרון שמיועד כלל הציבור בארץ ישראל (ואוצר בית דין הוא פיתרון מצומצם יותר), ובין מפני שאינם רוצים להיכשל בשמירת קדושת פירות שביעית, או שמרגישים שאוצר בית דין הוא פיתרון שגם בו יש הערמה, ואולי אף יותר גדולה מהיתר המכירה. אוצר בית דין אף עולה יותר.
לגבי שאר הפתרונות, ישנם רבים שרואים תמיכה בלא-יהודים על ידי קניית יבול נוכרי או יבול חוץ לארץ משהו מנוגד למטרות השמיטה, ולכן אף שפיתרון זה הוא חלק מבחינה הלכתית רבים מרגישים כי יש בו טעם לפגם מבחינה מחשבתית או ציבורית. פירות וירקות מחממות אין כמעט מפני שמדובר בתהליך יקר, מה עוד שפיתרון זה אף הוא נתון במחלוקת, וגם לגבי פירות וירקות מהערבה ישנם מחלוקות בגלל דיון בגבולות הארץ.
על כן, אין ממש אפשרות לומר שדרך אחת עדיפה מחברתה, כי הכל תלוי על פי איזה קריטריונים בוחרים את התשובה הנכונה. ומכל מקום, כיוון שבסופו של דבר יש צורך לתת הדרכה הלכה למעשה, אציג סדר עדיפויות קבוצתי:
יבול שישית, היתר מכירה או אוצר בית דין.
ערבה או חממות.
יבול נוכרי או ייבוא מחוץ לארץ.
סדר העדיפויות הקבוצתי גם נותן יותר מרחב תמרון מעשי לצרכן, כיוון שלפעמים מגיעים לחנות ומגלים שהם אינם מוכרים את הסוג המסוים שרציתם, ואז קיימת גם האופציה השנייה.