לכבוד
מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א,
רב ראשי לרמת גן.
בהמשך לשיחתנו בטל' מיום א' האחרון ברצוני להעלות את תוכן שיחתנו (בתוספת נופך) על הכתב. אשמח אם הרב יאשר את הדברים האמורים לקמן:
שאלתיך: לפני כ-שנה תלמידות האולפנית בטבריה טיילו באיזור מדבר יהודה. מנהג האולפנית להנהיג שגם בטיולים הולכות הבנות בחצאית. במהלך הטיול, כמעט ונפלה אחת הבנות שלבשה חצאית. המדריך, בחור יר"שּ, טען שההליכה בחצאית היא גורם מסוכן ולכן במקומות כגון אלה יש לבא במכנסיים ולא בחצאית.
שאלתי: האם יש להתיר לבנות לילך במקום זה במכנסיים. השיקולים להקל - ברורים. אלא, שיש צד לאסור לא מטעמים הלכתיים. יש לחשוש שחלק מהבנות ילמדו מכאן היתר כללי לענין לבישת מכנסיים, מה שרחוק ממגמתנו החינוכית.
יש שהוסיפו להקשות: אולי עלינו לאסור באופן כללי הליכה במקומות שא"א ללכת בהם בחצאית.
עד כמה שהבנתי, בעניותי, השבת לי:
מצד הדין: נראה שאין לאסור מכנסיים המיוחדים לנשים. וכן יש להדגיש שמשמעות המושג:"בגדים המיוחדים לאיש" תלויה במנהג המקום (שו"ע, יו"ד קפב, וכן דעת הרמ"א שם, סעיף ה').
וכן מצינו מי שהתיר ללכת במכנסיים אלה בשעה שמטרת הלבישה אינה ההתדמות לגבר (ב"ח לטור,שם. וע' בט"ז, שם) והש"ך התיר במקרה שהבגד אינו מלבוש גבר כבניד"ד. (שם, סק"ז).
בעיה נוספת בענין זה היא ענין הצניעות. היינו - העובדה שהחצאית מבליטה אברים שדרכם להיות מוצנעים: (לכאו' בעיה זו רמוזה באותן עשר תקנות שתקן עזרא "שתהא אישה חוגרת בסינר" ועי"ש בפי' המאירי לשבת צב',ב'. ועוד) הצעתי לפטור בעיה זו ע"י חצאית מכנסיים שיש לה את יתרונות החצאית ויתרונות המכנסיים כאחד.
לענין השיקולים החינוכיים:
אין להתייחס לשאלה מתוך קביעה שלא מטיילים במקומות מסויימים בארץ ישראל. לפי מה שהבנתי מהרב, הרב שולל גישה זו מכל וכל. לא יתכן שהתורה לא תאפשר לנו לטייל במקומות מסוימים בארץ ישראל. עלינו לחפש דרכים הולמות (ומיד נזכרים בשמיטה .. ובחליבה בשבת ועוד ועוד). ואין לדחות במה שהקשה לי תלמיד חכם אחד: יש לחלק שהרי כאן מדובר בפרנסה שהרי לפי גישה זו היה מקום לדרוש מהאדם לחפש פרנסה הולמת אדם יהודי. ולי בדלותי נראה שעניני ארץ ישראל חשובים טפי מעניני מלאכה שהרי כאן מדובר בשיקול ציבורי לעומת השיקול הפרטי שבענין הפרנסה, ואכמ"ל).
ומה שיש אומרים שמכאן עלול לצמוח היתר כללי למכנסיים: חלילה! בהסברה נכונה, אפשר להביא את התלמידות לידי הכרה שאנו מחמירים יותר.
ואם יאמר השואל: נתת דבריך לשיעורין ומכאן ילמדו לכלל סוגי המכנסיים, יש לדחות בתוקף. הרי לא יעלה על הדעת שהיתר החצאית גורר בעקבותיו לבישת חצאית מיני ושאר חצאיות לא צנועות (לעיתים הפריצות בהם רבה מזו שבמכנסיים).
עיקר הבעיה בלבישת מכנסיים היא ההתדמות לגברים כסממן חברתי כללי. כמפורט בדברי הרב בספר "קדושים תהיו" עמ' 257. אין ספק שכל המגמה בהיתר זה נובעת מתוך מבט של קדושה ותוספת יראת שמים.
ברצוני להוסיף: לענ"ד יש לראות בחינוך מורכב זה גורם מעצב ומחזק באישיותה של הבת. היא תוכל לראות את העומק שבהסתכלות ההלכתית, את ההתמודדות עם מציאות זמננו. יש להניח שהיא תשאף מכאן חיזוק ותנופה לקראת העתיד. זאת ועוד: לא מעט רבנים פרסמו היתרים כאלה ואחרים בענין זה. בימנו, הספרים פתוחים בפני הכל ואל לנו לפסוק לאיסור מה שמותר. בעיקר לאור העובדה ששיקול חינוכי זה מוטל בספק.
סיכום: אין לאסור חצאית מכנסיים לכתחילה. בדיעבד, יש להתיר מכנסיים רגילות כשמעליהן חולצה ארוכה.