חייבין לקדש את הלבנה בכל חודש ואין מקדשין אותה אלא כשהוא ודאי לילה, שנראית זריחתה על גבי הקרקע וראוי ליהנות מאורה, אם נתכסית בענן אין מקדשין אותה אא"כ הוא דק וקלוש (ולדעת הבן איש חי אין מקדשים גם אם מכוסה בענן דק) ואם התחיל לברך ואח"כ נתכסית בענן גומר את הברכה, אבל אם הוא משער שלא יוכל לגמור את הברכה קודם שתתכסה אסור לו להתחיל. אין מקדשין אותה עד שיעברו לכל הפחות ג' ימים מן המולד ויש ממתינים ז' ימים.
מצוה מן המובחר לקדשה במוצ"ש כשהוא מבושם ומלובש בבגדים נאים, אך אם מוצ"ש יהיה לאחר י' ימים מן המולד, או שיש איזה חשש שמא לא יוכל לקדשה אין ממתינין למוצ"ש ובמיוחד בחורף שיש חשש שיאבד המצוה, מצוה לקדשה באסיפת עם משום דברוב עם הדרת מלך. אבל אל יתעכב בשביל זה כי מצות זריזין מקדימין, דוחה מצות ברוב עם.
מדיני ברכת הלבנה
"חייבין לקדש את הלבנה…" – הרב דוד הורדן על דיני ברכת הלבנה
