"לדעתי יש להתיר בשר מתורבת רק מתאים שנלקחו מבהמה כשרה ושחוטה", אומר ל'כיפה' הרב ברוך אפרתי מרבני 'דרך אמונה' בניגוד לעמדותיהם של הרב דב ליאור, הרב שלמה אבינר והרב יובל שרלו שסבורים כי ניתן להשתמש גם בתאים מבהמה חיה ובעצם למנוע שחיטת בהמות באופן מוחלט.
'בשר מתורבת' או בשמו השני 'בשר מלאכותי' עשוי מרקמות המורכבות מתאי בעלי-חיים, אשר גודלו מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים לחלוטין. המקור לבשר מלאכותי הוא תאים של בעלי-חיים. מבחינה מדעית ניתן להשתמש בתא אחד מיצור חי לאספקת תצרוכת הבשר השנתית של כל בני-האדם בעולם. זהו עדיין חזון רחוק, אך אפשרית. כך ניתן בעצם לקחת תא חי מבעל חיים שלא הומת ובעצם לגדל ממנו בשר.
בתשובה הלכתית שפרסם הרב אפרתי הוא סובר כי למרות ש"רק גדולי ישראל יכולים לפסוק בזה למעשה וכן הרבנות הראשית", מעיקר הדין יש בזה חשש של אבר מן חי.
"רק מצד יגדיל תורה ויאדיר אכתוב ענ''ד- מעיקר הדין נראה שיש בזה חשש אבר מן החי, וגם אם נאמר שלא מדאורייתא (בשל היותו שלא כדרך הנאה או רחוק מיסוד מציאותו וכד'), עדיין יש להימנע מצד מנהג ישראל לאסור בביצי זכר שנתלשו ועדיין מעורין בכיסם, כמבואר בשו''ע יו''ד סוף סימן סב', שנהגו ישראל להימנע בזה מפני שדומה לאבר מן החי, וכן ברמ''א לגבי אבר הנשמט ממקומו במקום שאינו מטריף הבהמה שנהגו להימנע, ועיין ש''ך שם ס''ק יד. וכן עיין פתחי תשובה שם ס''ק ב בסברא דומה לגבי עגל שנעשה בספר יצירה שיש להימנע מלאכלו ללא שחיטה, מצד הדמיון לאיסור. ולכן יש להתיר רק בתאים שנלקחו מבהמה שנשחטה כראוי שאז אין חשש אבר מן החי", מסיק הרב אפרתי.
גם בשאלה האם מדובר במוצר בשרי שאין לאוכלו עם מוצרי חלב חולק הרב אפרתי על שני הרבנים וסבור כי יש להתייחס אליו כבשר גמור לפחות לחומרה. "נראה שיש לבשר דין של בשר גמור, שכן זהו בשר גמור אלא שהתנפח וגדל מעצמו ואין טעם ישר להתיר זאת עם חלב וודאי לא להקל בדאורייתא".
בהמשך התשובה מסביר הרב אפרתי, כי היות וטעם הבשר של הבשר המתורבת מגיע מהתאים הראשונים יש פה עניין של "טעם כעיקר" שצריך להעניק לבשר המתורבת דין בשר. "הדבר אינו דומה למוצרים מן החי שכתבו האחרונים שאם התייבשו בטלו מיסודם ואינם בשריים, שכן שם אכן יבשו ובטלו ומשתמשים רק בחומר הגלם, אך כאן התאים לא רק שלא בטלים אלא מתרבים, ויש בזה גם אחשביה לטעם התאים ולמרקם שלהם וכו'" מסיק הרב אפרתי.
יצוין, כי כרגע הטכנולוגיה ליצור בשר מתורבת עדיין אינה שימושית ופרודוקטיבית, והיא בגדר חלום רחוק, אך היא מציתה את דמיונם של טבעונים רבים שרואים בה את הפתרון היעיל למניעת שחיטת בעלי חיים. הפוטנציאל של בשר מלאכותי הוא עצום: בלי עינוי והרג של חיות, ניצול יעיל של משאבים סביבתיים בהשוואה לחקלאות בעלי-חיים, זיהום סביבתי מועט, ללא שימוש בכימיקלים המזיקים לצרכן הבשר, ועם פוטנציאל לצמצם נזקים בריאותיים נוספים לצרכני הבשר, באמצעות ייצור רקמה דלת-שומן וכדומה. הטכנולוגיה הניסויית הקיימת יקרה ביותר, אבל כאשר יגיעו הדברים לייצור המוני, המוצר יהיה זול וזמין מאוד וצפוי לשנות את שוק צריכת הבשר.