מוזיקה בתפילה
ש: כיון שיש להתרגש בתפילה ושמוזיקה מרגשת, למה רבותינו אסרו מוזיקה בתפילה?
ת: כי האדם מתרגש מהמוזיקה ולא מהתפילה. כמו ילד שאוהב לחם עם ריבה, בגלל הריבה ולא בגלל הלחם, ואם יתנו לו לחם בלי ריבה, לא ירצה לאוכלו.
ש: מותר לחבר טלית קטן עם כפתורים או קרסים?
ת: עדיף שלא, אך מותר. פס"ת י ח.
ברכה על ביקור חולים
ש: מדוע אין מברכים על מצות ביקור חולים? ואפילו נאמר שהיא מדרבנן - הרי גם על מצוות דרבנן אנחנו מברכים ברכת המצוות "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו..." על יסוד הפסוק "לא תסור" (דברים יז, יא ע"פ שבת כג, א ורמב"ם ה' ברכות יא, ג)? כמו כן יש פוסקים שאומרים שעל מנהגים מסוימים מברכים (תוספות בשם ר"ת ברכות יד, א ד"ה ימים).
ת: יש כמה וכמה תשובות (מובא בספר ליקוטי שושנים לרב מנשה כהן עמ' 494-485): א. מצוה זו תלויה בידי אחרים (שו"ת הרשב"א סי' יח), ויכול להיות שהחולה לא רוצה מבקרים ואדרבה זה יכול להטריד ולהפריע למנוחתו. ב. חז"ל לא קבעו ברכה על מצוה שאין לה זמן קבוע (אור זרוע הל' המוציא סי' קמ), ומצות ביקור חולים שייכת כל הזמן. ג. עיקר ביקור חולים הוא להחזיר את החולה בתשובה ולפשפש במעשיו, ויתכן שהמבקר לא ישפיע עליו (קרן אורה על גמ' נדרים דף מ ד"ה ישמרהו). ד. במצות ביקור חולים יש תנאי שיבקש עליו רחמים (תורת אדם שער המיחוש ג, א), ויש חשש שהמבקר ישכח להתפלל עליו ואם יברך הוי ברכה לבטלה. ה. יש לבקר חולה עם אחר או עם כמה אנשים ביחד (השאילתות שאילתא צג), ואולי ילך לבדו. ו. אפילו כשיקיים המצוה בשלימותה, ברכה נתקנה דוקא כשאין נזק וקלקול לאחרים (אור זרוע שם). ז. אין מברכים על מצוות שגם אומות העולם עושות והם גם מבקרים את החולים (שו"ת בנימין זאת א, קסט). ח. אין מברכים על מצוה שכלית (כד הקמח לרבינו בחיי, ציצית). ט. אין מברכים על מצוה בין אדם לחבירו (רמב"ם ברכות יא, ב ובכסף משנה - מ"צ).
רפואת הרמב"ם
ש: מנין לרמב"ם כל ידיעותיו הרפואיות? מהתורה?
ת: לא. עיין בכתבים הרפואיים של הרמב"ם בהם הוא כותב שלמד מרופאים ובמיוחד מגלינוס (עיין ספרו של הרב רופא הנפשות - מ"צ).
ביישנות
ש: אני ביישן ומתבייש להעביר שיעור. מה לעשות?
ת: להכין השיעור בכתב מילה במילה ולהקריא מן הכתב.
הצגה מהתנ"ך
ש: מותר בהכתרה להציג סיפור מהתנ"ך?
ת: בתנאי שזה בחרדת קודש.
תפילה מול תמונה
ש: האם מותר להתפלל מול ספר שיש עליו תמונה של רב?
ת: לא.
טבילת כלי המיועד למתנה
ש: זה נכון שאי אפשר להטביל מראש כלי שיינתן במתנה?
ת: נכון. כך פסקו רוב הפוסקים, כיון שלעת עתה אינו מיועד לסעודה אלא לדבר אחר, כלומר מתנה (ספר טבילת כלים עמ' פז-פח). אמנם יש מתירים, ואפשר לסמוך עליהם להטביל בלי ברכה כאשר נותנים את הכלי למי שלא יטביל (טהרת כלים עמ' קכ). ויש שיעצו להקנות מראש את הכלי למי שהוא מיועד לו, ואז להטביל, אך הגרש"ז אוירבך אינו מקבל עצה זו (ספר טבילת כלים עמ' רלט-רמב - מ"צ). ויש גם עצה להטביל ולהשתמש בו קצת, אך זה לא תמיד ניתן.
בעריכת הרב מרדכי ציון
ראה www.havabooks.co.il לקרוב ל-5000 שו"ת סמס של הרב
ראה [הרב] אבינרפדיה לשיעורי הרב: http://shlomo-aviner.net/index
ובפייסבוק