ברכה על דג עם פירורי לחם להרבות הכמות
ש: מה מברכים על 'געפילטע פיש' שמוסיפים בו הרבה פירורי לחם כדי להרבות הכמות?
ת: שהכל, כי הפירורים רק לתוספת נפח (כתב בשו"ת אבני נזר או"ח סי' לח
בעניין מאכל שעושים לזקנים שמערבים בתוך הבשר הטחון לחם וקמח חלק חמישית,
וכתב ששאל גם את אמו על זה, והשיבה שנותנת הלחם רק לתוספת נפח, ואין זה
מעיקר המאכל. וסיפר הג"ר יצחק טוביה ווייס, גאב"ד של העדה החרדית
בירושלים, שבישיבת גייטסהעד היו נותנים תמידים כסדרם פירורי לחם רבים
לתוך הדגים הטחונים ['געפילטע פיש'] כדי להרבות את הכמות, ומשום הכי היה
מסתפק בברכתם, ושאל את הג"ר נפתלי שאקאוויצקי, גאב"ד גייטסהעד, והשיב לו
שאפילו הכי ברכתם 'שהכל', וטעם הדבר: שהרי לא מתכוונים לצרף דוקא לחם,
אלא שהכוונה היא להרבות את הכמות, ואילו היו יכולים היו מצרפים אפילו
חול... ספר רבינו הגדול אמרו עמ' קפד – מ"צ).
העברת מצווה
ש: האם אני יכול לקיים מצווה ולכוון כאילו אדם אחר עשה אותה כך שהמצווה תהיה שלו?
ת: לא. אי אפשר להעביר שכר מצווה או שכר עבירה. אבל אפשר לכוון מראש
ששכר המצווה יהיה עבור כלל ישראל, כפי שנהגו בישיבת הרמח"ל.
תיקון הכלל והפרט
ש: קראתי שעניין תנועת החסידות הוא בנין הפרט ועניין מרן הרב קוק הוא בנין
האומה. אך אנו גם צריכים בנין הפרט?!
ת: בוודאי. מרן הרב קוק לא בא למחוק בנין הפרט אלא להוסיף בנין הכלל.
כלומר: כלל ופרט. ויותר מדוייק: הפרט מתוך הכלל. מרן הרב קוק כתב ספרים
רבים על בנין הפרט כגון אורות התשובה, אורות התורה, אורות הקודש.
תלמידי חכמים ועושי מופתים
ש: איך זה שאין מספרים על גדולי הדור שעשו מופתים ומספרים דווקא על אלה
שאינם גדולי הדור?
ת: המופת הכי גדול הוא מידות טובות, יראת שמים ולימוד תורה. מעשה בארבעה
חסידים ועוד יהודי אחד פשוט, רק סתם יהודי של שחרית, מנחה ומעריב, שהיו
מספרים בשבח רבותיהם. פתח הראשון: הרב שלי, מהלכים היינו בדרך והגענו
לנהר. גזר רבי שיבקעו המים ונעבור. וכן היה ונעשה לנו נס. צדיק גוזר
והקב"ה מקיים. צקצקו כולם בלשונם: אי אי אי, באמת נס גדול. החֱרה אחריו
השני: היה ים גדול, ורבי גזר והפך הים לחרבה ועברנו כולנו. צדיק גוזר
והקב"ה מקיים. אמרו כולם: זה גדול מקודמו. אמר השלישי: בדרכנו הגענו
לפני הר שאין לו תחילה וסוף. גזר רבי ובתר את ההר ועברנו כולנו. הסכימו
הכל: גדול הנס האחרון מהראשון. הוסיף הרביעי: הלכנו בלילה חשוך כחושך
מצרים ורבי גזר ומנהרה של אור פלסה את המחשכים. התפלאו כולם: זה ודאי נס
הניסים. נפנו הארבעה אל חברם, יהודי פשוט: נו נו, רֶ' יהודי, ורבך מה? חייך היהודי: ובכן, הרב שלי – אינו גוזר והקב"ה מקיים, אלא כל מה שהקב"ה
גוזר, רבי מקיים! נמנו וגמרו: זה גדול משל כולם... (ויסוד זה גם נמצא
בדברי יואל [וירא עמ' שסה], שמבאר הרבי מסטמאר, שאברהם אבינו היה יכול
להתפלל להקב"ה שיבטל ממנו בקשה זו של 'והעלהו לעולה', ובודאי היה נענה,
וכמו שמצינו [מו"ק טז, ב] שצדיק גוזר והקב"ה מקיים, אך הוא לא עשה כן אלא
הלך בתמימות לקיים את רצון ד'. והעיר הג"ר יצחק טוביה ווייס, גאב"ד של
העדה החרדית בירושלים, שכעין זה אומרים בשם מרן החפץ חיים זי"ע שאמר פעם, כי
הן אמת ש"צדיק גוזר והקב"ה מקיים" היא מעלה גדולה, אך "הקב"ה גוזר וצדיק
מקיים" היא מעלה יתירה... ספר רבינו הגדול אמרו עמ' קנט – מ"צ).
האמת
ש: האם יש אמת אחת או לכל אחד יש האמת שלו?
ת: יש אמת כוללת, כמו שאומרים בתפילה "ומודה על האמת", ואחר כך יש בתורה
גוון של אמת של כל אחד, כמו שאומרים "ודובר אמת בלבבו". עיין סידור עולת
ראיה.
זרעו מבקש לחם
ש: איך אדם שעבר את השואה, יכול לומר: ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם?!
ת: הכוונה לזרעו אחריו. יש לקרוא כל המזמור ולא רק פסוק אחד.
פרוטה
ש: מה היום ערך של פרוטה?
ת: אחד מארבעים גרם כסף.
שם לפני ברית מילה
ש: איך להתפלל על תינוק חולה שטרם נתנו לו שם? מותר לתת שם לפני הברית?
ת: אפשר לתת לו שם לפני הברית או להתפלל "תינוק בן פלונית" (אורחות רבנו
ח"א עמ' שלו. ואמר הגר"ח קניבסקי שאמא המתפללת על ילדיה תאמר רק בתי
פלונית או בני פלוני, ולא תאמר בת וכו'. אשי ישראל פרק כג הערה קפט.
ומעשה שר"ל נולד ילד שהוזקק לרפואה מיד אחר לידתו, ושאלו את הג"ר שמואל
הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, כיצד להתפלל בהיות שעדיין לא ניתן לו
שם מכיוון שלא יכלו עדיין למולו, והשיב שכבר נשאל על כך לפני עשרות בשנים
ע"י האדמו"ר הבית ישראל מגור, והשיב שיעשו מי שברך לפני הס"ת ויקרא שמו
בישראל, ולאחר מכן בשעת הברית יאמרו ונקרא שמו בישראל, או שיוסיפו לו עוד
שם, ובשעת הברית יקראו בשני השמות יחד. רב רבנן עמ' תקכ – מ"צ).