הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, מפרסם איגרת מיוחדת לקראת ימי בין המצרים (תשפ"ו-2026), ובה הוא קורא לציבור לעורר את הלבבות, להרבות באהבת חינם ולשמור על מנהגי האבלות המסורתיים.
שורש האסון והתיקון הלאומי
בראש איגרתו מדגיש הרב קלמן מאיר בר כי ריחוק הדורות מקשה על עם ישראל להבין את גודל האבדה של בית המקדש. הרב מסביר, על פי המדרש והפסוקים, כי שורש כל הצרות והפורענויות בעולם, הן של היחיד והן של הכלל, נעוץ בחורבן הבית ובהסתרת פני השכינה.
הרב מקשר זאת ישירות למציאות האקטואלית והמורכבת של ימינו: המלחמה האחרונה, השכול, הפצועים והחולים, לצד הפירוד, השנאה והמחלוקות הקורעות את העם מבפנים. "אם בעוון שנאת חינם נחרבנו - באהבת חינם נזכה לבניין בית מקדשנו", דברי הרב.
עיקרי ההלכות המעשיות שבאגרת
האיגרת כוללת פירוט של מנהגי האבלות הנוהגים מי"ז בתמוז ועד תשעה באב, תוך הבחנה בין העדות:
נישואין ואירוסין: לאשכנזים וחלק מהספרדים אין עורכים נישואין מי"ז בתמוז, ולרוב הספרדים מראש חודש אב. אירוסין ו'תנאים' מותרים, אך ללא סעודה ומוזיקה מראש חודש אב.
מוזיקה ושירה: חל איסור מוחלט לשמוע מוזיקה וכלי נגינה (כולל מהקלטות) מי"ז בתמוז. במקרים של צורך נפשי או רפואי יש מקום להקל. שירה בפה מותרת, אך מראש חודש אב יש למעט בשירי שמחה.
תספורת וגילוח: האשכנזים נמנעים מתספורת וגילוח לאורך כל שלושת השבועות, בעוד שרוב הספרדים אוסרים זאת רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
ברכת שהחיינו: טוב להימנע מלברך 'שהחיינו' על פרי או בגד חדש. בשבתות מותר עד ראש חודש אב, ולאחר מכן יש להחמיר גם בשבת. ברכות 'הטוב והמטיב' ו'הגומל' מותרות.
זהירות מסכנה: ראוי למעט בטיולים, להימנע מפעילויות מסוכנות, ולדחות ניתוחים שאינם דחופים (במיוחד לאחר ראש חודש אב). בתשעת הימים מומלץ להימנע מטיסות שאינן נחוצות.
הרב מסיים בתפילה וציפייה כי ימים אלו יהפכו במהרה לימי ששון ושמחה, מתוך אהבה, אמת ושלום.