טעם אכילת סופגניות
ש: למה אוכלים סופגניות בחנוכה?
ת: באופן פשוט, כי הנס היה בשמן, ומטגנים סופגניות בשמן. אבל הגרש"ז אוירבך נתן טעם יותר עמוק: כי בחנוכת בית חשמונאי טיהרו את כל המקדש ,ואילו אבני המזבח ששקצום היוונים לא ידעו לטהרם וגנזום (ע"ז נב, ב), והצטערו על כך, ולכן נהגו במאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש, שבה מזכירים "ועל מזבחך", משא"כ בברכת המזון שלא מוזכר בה המזבח ביחוד. וגם שבספגניות יש ריבה, וטעם פירות תלוי במזבח, כמו שכתוב בסוף משנה סוטה שמשחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות. לכן אנחנו אוכלים דווקא סופגניות עם ריבה (הליכות שלמה פי"ז הערה 20). אבל יש לצמצם מאוד באכילתן כי הן לא בריאות.
סופגניות באמצע סעודה
ש: מי שאוכל סופגניה באמצע סעודה, האם מברך?
ת: לא. נכלל בסעודה (הליכות שלמה עמ' שיט. חזו"ע חנוכה עמ' יט).
שיעור קביעות סעודה
ש: אם אכל שיעור קביעות סעודה, 216 סמ"ק, האם נחשב ללחם?
ת: לא, כי אינו מעשה אפיה אלא מין בישול (שו"ע או"ח קסח יג. מ"ב שם. שו"ע מקוצר קכ אות כד), אבל אם קודם נאפתה ואחר כך טוגנה, יש דין קביעות סעודה, כלומר סופגניה גדולה, נטילת ידיים, המוציא, ברכת המזון.
הזמין מאה לאטקעס וקיבל מאה פאנצ'קעס
ש: מעשה בתלמיד ישיבה בן חו"ל בשנה הראשונה בארץ ישראל. ביום ראשון של חנוכה הוא נכנס לחדר אכול לארוחת צהרים, וראה שבתפריט אין לאטקעס [לביבות], הנהוגות בחו"ל בחנוכה. הוא היה ממשפחה עשירה וביקש מחבר שיביא לו לישיבה מאה לאטקעס. השליח חזר עם מאה פאנצ'קעס [סופגניות]. הבחור מיד התקשר לשליח, ואמר שזה מקח טעות. השליח שפנה למגדניה והזמין את מאה הסופגניות, לא יכול להחזירם ,ושאלו מי חייב לישא בנזק?
ת: שאלה זו הגיע להגרי"ש אלישיב, ואמר שזו גמרא מפורשת בבא קמא (כז, א). כתוב במשנה: המניח את 'הכד' ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור, ואם הוזק בה בעל 'החבית' חייב בנזקו. ומקשה הגמרא: התנא פתח בכד, וסיים בחבית, ומתרצת הגמרא לומר היינו כד היינו חבית, ונפקא מינה למקח וממכר, ומסבירה הגמרא, במקום שקוראים לכד כד, ולחבית חבית, ויש גם אנשים שקוראים לכד חבית, ולחבית כד, ואם ביקש חבית והביא לו כד, אינו יכול לומר שזה מקח טעות, כיון שאין הולכים בממון אחר הרוב.
ומעתה, אמר הגרי"ש אלישיב, שבירושלים, יש שקוראים לסופגניות לאטקעס, וכיון שכן אין הולכים בממון אחר הרוב, והשליח פטור מלהחזיר את הכסף (חשוקי חמד – חנוכה סי' קפז).
הנחת סופגניות בפלטה בשבת
ש: מותר לשים אותן בשבת על הפלטה?
ת: כן, נחשב יבש, כי הריבה בטלה (חזו"ע חנוכה עמ' יט בשם הגרשז"א בשלמי מועד עמ' רמה, רמז).
חימום סופגניות מעל גבי החנוכיה
ש: מעשה במשפחה שרצו לאכול סופגניות, ומכיון שהיו מעט צוננות, החליטו לחממן, אך מאחר והיתה הפסקת חשמל, לא מצאו היכן לחממן. לפתע קם אחד הילדים ואמר: מוכן להניח את הסופגניות על גבי הקופסה (האקוורויום) שבו מונחת החנוכייה, וכך יתחממו... קם ילד אחר והעיר: "הלא הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד"! ובכן, נשאלת השאלה: האם מותר לחמם סופגניות מעל גבי החנוכייה?
ת: לשאלו זו, הג"ר יצחק זילברשטיין השיב: מבואר בשולחן ערוך (או"ח תרעג, א), שאסור להשתמש בנר חנוכה, והביא המשנה ברורה (סק"ח) שני טעמים לזה: רש"י כתב שהוא כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה לפרסום הנס. והר"ן כתב שהטעם הוא שכיון שעל ידי הנס שנעשה במנורה תיקנו את המצוה, עשאוה כמנורה שאין משתמשים בה כלל. ומשום כך ודאי שאסור לחמם סופגניות על גבי החנוכייה.
ואם כבר עברה חצי שעה מעת ההדלקה, יש להסתפק האם מותר לחממם מעל גבי החנוכייה. ויתכן שיש לאסור מאחר ולא ניכר שהנרות כבר מותרים, וכמו כן ישנם שסוברים שבימינו שאור החשמל מאיר ברחובות ובבתים, ולילה כיום יאיר, זמן 'תכלה רגל מן השוק' הוא מאוחר יותר (יעוין בשו"ת תשובות והנהגות א, שצ), ואם כן אין להשתמש בנרות אף לאחר חצי שעה מהדלקתם (והערב נא – בראשית עמ' 115-114).
והג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים, סיפר שאביו הגרי"ז החמיר לתת שמן בנרות בשיעור שהם יוכלו לדלוק עד שעה מאוחרת בלילה, כיון שליד ביתו היו אנשים הולכים עד מאוחר מאוד. ודייק בלשון השו"ע (או"ח תרעב, ב) "שהוא כמו חצי שעה", שזמן ה"כלות רגל" משתנה לפי המקום ולפי האנשים הדרים שם (דחזיתיה לרבי מאיר ח"ב עמ' 111).
קניית סופגניות ממעשר
ש: האם מותר לקנות סופגניות בחנוכה ממעשר כספים כדי לחלק בבית חולים?
ת: לא. מעשר זה לעניים לקנות להם החיוני. סופגניות אינן חיוניות אלא אפילו מזיקות.