סגור

שוק הפולמוסים

עם תחילת ימי בין המצרים, מתלבט הרב הצעיר האם מתפקידו של הרב לגרום לאנשים לחשוב על המצוות שהם מקיימים, או שמא עדיף שלא...

הרב הצעיר
יז בתמוז התשעא
,
19 ביולי, 2011 20:01

צילום:

היום התחלנו את תקופת שלושת השבועות. לתקופת בין המצרים יש את השאלות ההלכתיות האופייניות לה שכל רב נתקל לפחות בחלק מהן:

- האם מותר לצאת עם המשפחה לחופשה בצימר בתקופה זו?
- האם מותר לעשות שיפוץ בבית עכשיו?
- האם מותר לערוך פגישת מחזור בבין המצרים?

בבסיס שאלות אלו ובבסיס התשובות לשאלות אלו עומדת לה השאלה המורכבת: עד כמה משפיע עלינו היום חורבן בית המקדש? או במילים אחרות: האם אנחנו בכלל מרגישים היום את החורבן? האם אנחנו יכולים להצביע על משהו בחיינו ולקבוע בצורה ברורה: אם היה נבנה היום בית המקדש הדבר הזה והזה בחיי היה שונה באופן מהותי לטובה?

(אגב, שאלה למחשבה: נניח שבמציאות שאנו מכירים היום היה ניתן היתר לבניית בית המקדש והיו מוצאים דרכים להתעלות מעל המחלוקות הרבות ולבנות את בית המקדש, האם היו מבטלים את תקופת בין המצרים?)

המענה לשאלת הקשר שלנו לחורבן הוא זה שבעצם פותר הרבה מהשאלות ההלכתיות העולות בהקשר של שלושת השבועות. לא רק זה, אלא שתקופת שלושת השבועות בכלל, נועדה אולי בעיקר כדי לעורר את האדם לתת מענה לשאלות יסוד אלו. כיוון שכך, לכאורה, אחד מתפקידיו של הרב בתקופה זו של השנה הוא לעורר את הציבור לחשיבה על השאלות הללו, ולכוון אותו לתשובות שנותנות מענה לשאלות.

אך האם זה נכון?

האדם הממוצע החבר בבית הכנסת במקום מגוריו, מקיים במעגל השנה את המצוות וההלכות השונות לפי תקופת השנה. הוא מגיע לבית הכנסת בתשעה באב ויושב על הרצפה לקרוא קינות, גם מבלי שהוא יקדיש זמן לחשיבה על משמעות החורבן לחייו האישיים. לאדם כזה, עצם העלאת השאלה יכולה להיות בעייתית. בייחוד כשהשאלה חזקה מאד, חלק מהשומעים עלולים להסתפק בשאלה ולא להתעניין בתשובה, גם אם יש תשובה טובה.

מדי שנה בתקופה זו מתפרסמות בעלונים ובאתרים שונים התייחסויות שונות לשאלות אלו, חלקם מאנשים השומרים תורה ומצוות וחלקם מאנשים רחוקים מאד מתורה ומצוות, חלקם ליברליים וחלקם שמרניים, חלקם שטחיים וחלקם עמוקים, חלקם כתובים בצורה ברורה וחלקם כתובים ברמזים. רב שיבחר לא להעלות מיוזמתו שאלות אלו, בעצם בוחר להשאיר חלק מבני קהילתו ברמת "ותהי יראתם אותי כמצוות אנשים מלומדה". אך יתרה מזאת, הוא משאיר את השטח חשוף לשלל הדעות הקיימות מסביבנו. אם הרב לא יעלה את השאלות ולא ייתן להן מענה הולם, המידע בכל זאת יגיע לאנשים, ולא יהיו בידיהם תשובות אלטרנטיביות.

כמובן, שההתלבטות הזאת קיימת לא רק בתקופת בין המצרים, אלא כמעט בכל השנה כולה. שאלות בסגנון, האם יש משמעות ליום הכיפורים אם לא פשפשת במעשיך ועשית תשובה על חטאיך? האם יש טעם לצום ביום כיפור, למי שלא שמר ולא מתכוון לשמור שבת? על מה בדיוק אתה שמח בפורים? למה אתה מתכוון כשאתה אומר "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה"? האם היהדות היא דת שוביניסטית?

יש הרבה שאלות בחלל האוויר. להרבה שאלות טובות אין תשובות חד משמעיות. על שאלות מסוימות כמעט ואי אפשר למצוא שני רבנים שיסכימו על תשובה אחת (בטח אם הם לא התחנכו באותו בית מדרש). בהעלאת השאלות בפני הציבור יש סכנה שלא נוכל לתת לו מענה שיספק אותו. מאידך, אי העלאת השאלות בפני הציבור מפקיר את הזירה לכל מיני גורמים שאין להם אפילו רצון לתת מענה לשאלות.

אז מה עושים? האם חושפים את הציבור לשאלות קשות בחיים הדתיים שלהם, או שמסתפקים בכך שאנשים מקיימים את המצוות גם מבלי לחשוב על מה שהם עושים יותר מדי?

הכותב הינו בעל הבלוג "רב צעיר"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר