מסכת בבא מציעא דף ע:
משנה: אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא ריבית, אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם.
המשנה עוסקת באיסור ריבית, שאינו כל כך פשוט כמו הלוואה ופרעונה, אלא בצורת עסקת קומבינציה מורכבת.
בעסקה זו שותף אחד מביא את ההון הראשוני – הקרן, ואילו השני מטפל בניהול הכספים, מבלי שחברו משתתף אתו בכך.
השותף המנהל מקבל על עצמו את כל ההפסדים אם יהיו מהשקעת בעל ההון, לפחות עד שישיב לו את השקעתו הראשונית, ואילו ברווח, אם יהיה, יתחלקו השניים שווה בשווה.
יוצא, אם אן, שהמשקיע יכול רק להרוויח. לכך, קובעת המשנה, אסור הדבר באיסור ריבית, מכיוון שכספי ההשקעה הנם כהלוואה בידי השותף המנהל, המשיב לבעל ההון תשואה על השקעתו, ללא כל סיכון מצדו. סוג זה של עסקה נקרא "צאן ברזל".
פירושו של שם זה (כמו גם של "נכסי צאן ברזל" שאישה מביאה מבית אביה ואין לבעל זכות בהם כלל, אפילו בעוד אשתו עמו, להבדיל מ"נכסי מלוג" שיש לבעל זכויות בקניין פרות) נובע מן העובדה, שרוב העסקאות שנעשו בזמנם היו על צאן ונגזרותיו (ולא על שוק ההון...), ומכיוון שצאן כשלעצמו, יש בו סיכון, וכאן הרי משקיע ללא סיכון, נקרא "צאן ברזל", דהיינו צאן שאינו מתבלה ואינו ניזוק, כמו ברזל ממש.