שאלות
1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. החכם שגילה התעניינות בהופעה החיצונית של מישהו?
ב. שהסיע, אבל ללא שום נוסע?
ג. הרשאי להשתמש בחפץ מסוים בשבת וביום טוב, אך אינו רשאי להעבירו לזולת מסוים?
א. בניגוד למקובל היום, היכן נתקלים אנו ביחס חם כלפי ה"טייקונים" ובאיזה תנאי?
ב. בשבת בראשית התארח יהודי אצל בנו הנשוי, ואילו בשבת פרשת נח התארח אצל בתו הנשואה. עם זאת, בשתי השבתות הללו הייתה הלכה מסוימת שונה. 1. במה? 2. מה פשר ההפליה?
ג. בפולקלור היהודי קרויה אישה מרשעת "כלבתא". אילו תימוכין לעובדה זו ניתן למצוא במקורותינו?
ד. מה שמו של ים כינרת בגמרא, במה שונה דינו מדין שאר הימים ומדוע?
ה. באיזו דרך יצירתית התמודדו תלמידי רבי שמעון בתקוע עם הבעיה ההלכתית של העברת חפצים בשבת מבית המדרש דרך רשות הרבים או כרמלית אל המעיין?
3. לשון נופל על לשון.
3.1 להלן מילים השגורות בשפת היום-יום. אלו הן המילים בלשון חכמים הזהות להן במשמעותן? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. קיר (כ)
ב. מינימלי (כ)
ג. קרוב (ס)
ד. מתבן (ב)
ה. הסיח (ה)
ו. תהיה (ת)
ז. למחרת (ל)
ח. שטח (פ)
ט. גדה (א)
י. מגבת (א)
3.2 להלן מילים בעברית. אילו הן מקבילותיהן בארמית התלמודית? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. אולי (ד)
ב. האם? (מ)
ג. צא (פ)
ד. צד (ג)
ה. תורה (א)
ו. בלן (א)
ז. נחשוש (נ)
ח. שומרי (נ)
ט. כובע (כ)
י. נפחת (מ)
3.3 להלן מילים בארמית תלמודית. אילו הן מקבילותיהן בעברית? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. אתא (ב)
ב. התם (ש)
ג. מגנדר (מ)
ד. מימות (י)
ה. אידך (א)
ו. אזדא (ה)
ז. ניהלן (א)
ח. אהא (ע)
ט. תרביצא (ג)
י. אסיתא (מ)
תשובות
1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. " ... רבי אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה אמר לו (=רבי) לכשתגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו בכלים (=בגדים) הללו לפני", פ"ו. 2 למעלה, וראה ברש"י.
ב. "... רבי שמעון אומר אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע (רש"י: הסיח דירת ביתו) מלבו", פ"ו. 3 לפני הגמ' הראשונה.
ג. "מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין (=בלנים) מפני שחשודין על אותו דבר (=סחיטה)", פ"ח. 3 למעלה.
2. שונות:
א. "רבי מכבד עשירים ר' עקיבא מכבד עשירים כדדרש רבא בר מרי ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרוהו אימתי ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו", פ"ו. 5 למעלה.
ב. " רבי שמעון אומר אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו". אמר רב הלכה כר"ש ודוקא בתו אבל בנו לא" (פ"ו. 3 לפני גמ' ראשונה וראה רש"י). ההבדל ההלכתי הוא בכך "דאמרי אינשי נבח בך כלבא עול נבח בך גורייתא פוק" (פ"ו. הגמ' הראשונה), וראה רש"י לגמ'.
המדובר איפוא בדייר שלא עירב עם שכניו, ונעדר בשבת מביתו. השאלה הנשאלת היא, אם הטלטול בחצירו באותה שבת מותר או אסור. התשובה תלויה במחשבתו האפשרית של בעל הבית לחזור לדירתו בשבת, ונגזרת גם ממין בן/בת הזוג הקרוב לו המארחו בשבת.
ג. "... דאמרי אינשי נבח בך כלבא עול נבח בך גורייתא (=כלבתא) פוק", פ"ו. גמ' באמצע העמוד.
ד. "ימה של טבריא" ( פ"ז. בהתרחבות). הוא שונה - על כל המשתמע מכך - משאר הימים על שום הידמותו לרשות היחיד, בגלל הגדות, העיירות והקרפיפות התוחמים אותו.
ה. "אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל ר"ש בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו", צ"א. 12 למעלה.
3. לשון נופל על לשון:
3.1 המילים בלשון חכמים:
א. כותל.
ב. כל שהוא.
ג. סמוך.
ד. בית התבן, פ"ה: באמצע המשנה.
ה. הסיע, פ"ו. באמצע העמוד.
ו. תהא.
ז. למחר.
ח. פרס.
ט. אוגן, פ"ז: 9 למטה
י. אלונטית, פ"ז: 5 למטה.
3.2 המקבילות בארמית:
א. דילמא.
ב. מי, פ"ה: מתחת לרבע העליון.
ג. פוק, פ"ו. לפני המשנה השנייה.
ד. גיסא.
ה. אורייתא.
ו. אולייר, פ"ח. 4 למעלה.
ז. ניחוש.
ח. נטורי, צ. בשורה הראשונה.
ט. כומתא, צ"א. בשורה האחרונה.
י. מפחית, צ: 4 למטה.
3.3 המקבילות בעברית:
א. בא
ב. שם
ג. מתגלגל, פ"ה: 1 לפני המשנה.
ד. ימים (ריבוי של ים), פ"ז. 1 אחרי ההתרחבות.
ה. אחר
ו. הלך, פ"ז: ברבע העליון.
ז. אותה לנו, פ"ט: בשליש העליון.
ח. על זאת, פ"ט: בשליש העליון.
ט. גינה, פ"ט: בשורה האחרונה.
י. מדוכה, פ"ז. לפני מתני'.