שאלות
1. על מי נאמר:
א. שמת חשוך ילדים מחמת שהורה הלכה בפני רבו?
2. באיזה עניין נזכר:
א. נרגילא?
ב. "מערת צדקיהו"?
3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. האמורא, שנשאל שאלה הלכתית פשוטה בהלכות איסור והיתר, ואע"פ כן נמנע מלהשיב?
ב. שידע לפרש מכה שניחתה עליו, כעונש מן השמים על מחדל אישי שלו?
4. מי אמר למי:
א. "פלגאה!" (="בעל מחלוקת!")?
ב. "נביא אתה?"
5. השלם:
א. "הכלב שאינו במקומו שבע............ לא .........." (תרגום מארמית).
ב. "משנת רבי אליעזר בן יעקב.... ו.......".
ג. "כל מקום שיש בו ........ השם אין חולקין כבוד ל....".
ד. "כל ה......... הלכה בפני ....... חייב מיתה".
6. שונות:
א. על משקל האמרה: "רחמנא ליבא בעי", היכן בענייננו "דרבנן ליבא בעי"...?
ב. כשייבנה בית המקדש, במהרה בימינו אמן, והכהן הגדול יחזור אל מעמדו - כיצד מן הראוי שינהג תלמידו - התמקדות בהפרשת התרומה רק לו, או שמא חלוקתה בין מספר כהנים?
תשובות
1. על מי נאמר:
א. על יהושע בן נון, ס"ג. 2 למטה.
2. באיזה עניין נזכר:
א. "אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא מאי אפסקימא א"ר אבא נרגילא", נ"ח. בשליש העליון.
ב. "שבת בעיר אפי' היא גדולה כאנטיוכיא במערה אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה", ס"א: בשליש העליון.
3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "מהו לאורויי במקום רבו א"ל אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי", ס"ב: 8 למטה.
ב. "רבי אלעזר מהגרוניא ורב אבא בר תחליפא איקלעו... ואיעניש רבי אלעזר מהגרוניא" (ס"ג. ברבע העליון) דהיינו, הוא קשר בין המכה שניחתה עליו לאחר מכן, לבין עצתו להימנע מהצגת סכין השחיטה בפני רבי אחא בר יעקב .
4. מי אמר למי:
א. "... אמר ליה (=למר יהודה) רבא פלגאה בעירובין לית דחש להא דרבי עקיבא", ס"א: סוף הפרק.
ב. "...ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו תמיה אני אם יוציא זה שנתו ולא הוציא שנתו אמרה לו נביא אתה וכו' ", ס"ג. 7 מתחת להתרחבות.
5. השלם:
א. "הכלב שאינו במקומו שבע שנים לא ינבח", ס"א. 1 מתחת להתרחבות.
ב. "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי", ס"ב: בשליש התחתון.
ג. "כל מקום שיש בו חילול השם אין חולקין כבוד לרב", ס"ג. 3 מתחת להתרחבות.
ד. "כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה", ס"ג. בשליש התחתון.
6. שונות:
א. "אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה לא פחות ולא יותר ולא ימדוד אלא כנגד לבו", נ"ז: משנה.
ב. "כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם וכו'", ס"ג. 7 למטה.