שאלות
1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. האמורא שניחן בחוש הומור?
ב. "שנוצחין אותו ושמח"?
2. מה המשותף ל:
א. יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה, תחיית המתים, חבלו של משיח?
ב. שלושת האבות, משה, יהושע?
3. השלם:
א. ........... ושאינו............ ............ קודם".
ב. "אין .................. בבת קול".
ג. "......... מזונותיו של אדם כ............ .... - ......".
ד. "הקב"ה אינו ......... שכר כל בריה".
4. שונות:
א. "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" (קי"ד. 7 לפני המשנה) - מדוע לא "ונדיר"?
ב. מניין שעונשיו של הקב"ה על בני האדם הם מידתיים?
ג. "...כיון שאמר לו בזעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתו". האם תוכן המשפט המצוטט אכן מהווה עילה לקורת רוח?!
ד. 600 X 1.5 =900: מה למשוואה זו ולענייננו?
ה. היכן בענייננו יש אמרה, שגם לדעת רשב"ם אין משמעה כפשוטה אלא גוזמא בעלמא?
ו. האם אמת המידה להגדרת המושג "נמנום" היא יכולת המנמנם בעת התנערותו ממצבו להשיב על שאלה המצריכה יכולת הבחנה, או שמא די בכך, שאינו מסוגל להיזכר במשהו?
תשובות
1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחו רבנן ולבסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא", קי"ז. 1 מתחת להתרחבות השנייה.
ב. הקב"ה: "...אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו", קי"ט. 3 מתחת להתרחבות.
2. מה המשותף ל:
א. "... משום שיש בו (=בהלל הגדול) ה' דברים הללו", קי"ח. מתחת לאמצע העמוד.
ב. לכולם יוצע לעתיד לבוא לברך על כוס של ברכה ב"סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק", וכולם יסרבו מחמת חיסרון אישי כלשהו, קי"ט: מתחת לשליש העליון.
3. השלם:
א. "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", קי"ד. 7 לפני המשנה.
ב. "אין משגיחין בבת קול", קי"ד. 6 למטה.
ג. "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף", קי"ח. מעל אמצע העמוד .
ד. "הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה", קי"ח. 6 למטה.
4. שונות:
א. כי המילה "נדיר" לא הייתה קיימת עדיין בלשון חכמים - היא חודשה רק בעברית החדשה, בהשראת המילה "נאדר" בערבית.
ב. "אמר רב חסדא מאי דכתיב הודו לה' כי טוב הודו לה' שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו ואת עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה", קי"ח. 2 מתחת להתרחבות.
ג. כדי להשיב לשאלה זו יש לעיין ברישא: "בשעה שאמר הקב"ה לאדם וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד כיון שאמר לו בזעת אפך וכו'", קי"ח. בשליש העליון.
ד. "...מאי אחד ומחצה שבהן דאילו בפרעה כתיב שש מאות רכב בחור ואילו בסיסרא כתיב תשע מאות רכב ברזל", קי"ח: 4 מתחת להתרחבות.
ה. א"ר לוי משאוי שלש מאות פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קרח וכולהו אקלידי וקליפי דגלדא", קי"ט. 8 למטה (רשב"ם: לאו דוקא וכן כל שלש מאות שבש"ס).
ו. אליבא דהרשב"ם, בפירושו ל"דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר", דיו "כגון ששואלין אותו היכן הנחת כלי זה וכי מדכרו ליה הנחתו במקום פלוני מידכר ואומר הן או לאו", ק"כ: בתחילת גמ'.