שאלות
1. באיזה עניין נזכר:
א. הספרה 3 ארבע פעמים בעניין אחד?
ב. ארבע מאות גמלים טעונים?
ג. "אע"פ שלא שלשו מימיהם"?
ד. במשתמע - שישה מיליון יהודים באירוע מסוים?
א. החכם, שבגלל רצונו העז ללמוד, גילה "דבקות במטרה" שהביאה לשינוי דעתו הראשונית של הרב?
ב. החכם, שגם לאחר שבקשתו המסוימת נדחתה סופית ע"י הרב, לא מנע עצמו מלשאול שאלה אחרת (גם אם הדבר עלול להיראות כ"נדנוד" ואולי אף כחוצפה)?
ג. שנאלץ - יחד עם חבריו - לעמוד על רגליו פרק זמן מסוים (ומדוע), בשעה שחבריו ישבו?
3. השלם:
א. "ברב עם........... מלך".
ב. "אין................ על המצוות".
4. שונות:
א. היכן בענייננו מתוודעים אנו לאפליה על רקע עיר המוצא והמגורים?
ב. "כוהנים זריזים הם" ואף על פי כן, באיזו נסיבה אין סומכים על דריכותם?
ג. היכן בענייננו מחלוקת עקרונית המייצגת את העמדה החסידית לעומת זו הליטאית?
ד. אסתיטיקה בענייננו מנלן?
תשובות
1. באיזה עניין נזכר:
א. "בסיפור על אודות רבי שמלאי שבא לפני רבי יוחנן וביקש ללמוד אצלו ספר יוחסין (=מדרש על ספר דברי הימים): במשך שלושה חודשים, שלוש מאות שמועות, משלוש מאות חכמים, שלוש שנים, ס"ב: באמצע העמוד.
ב. "אמר מר זוטרא בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמלי דדרשא", ס"ב: 6 למטה.
ג. בעניין קריאת ההלל על ידי הכוהנים בשעת שחיטת קורבן פסח, ס"ד. 7 למטה.
ד. בהקרבת קורבן פסח: "פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל אמר ליה לכהן גדול תן עיניך בפסחים נטל כוליא מכל אחד ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות כפלים כיוצאי מצרים... ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם וכו'", ס"ד: מעל האמצע.
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. רבי שמלאי, משלא נענה ע"י רבי יוחנן ללמדו ספר יוחסין, "כפייה וארצי", דהיינו כפה אותו - באמצעות הפצרה - עד שנתרצה, ס"ב: באמצע העמוד.
ב. רבי שמלאי, שלפני צאתו מעם רבי יוחנן שאל: "רבי מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו", ס"ב: מתחת לאמצע העמוד.
ג. י"ד שחל להיות בשבת...יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל והשלישית במקומה עומדת" ( ס"ד: 4 למעלה), "שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד" (רמב"ם הל' סנהדרין, פרק י"ד הלכה י"ב).
3. השלם:
א. "ברב עם הדרת מלך", ס"ד: 9 למטה.
ב. "אין מעבירין על המצות", ס"ד: 7 למטה.
4. שונות:
א. "ר' שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל ניתני לי מר ספר יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מלוד והיכן מותבך בנהרדעא א"ל אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא", ס"ב: מעל אמצע העמוד.
ב. "ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם", ס"ד. 2 מתחת להתרחבות.
ג. "איתמר אביי אמר ננעלו תנן רבא אמר נועלין תנן מאי בינייהו איכא בינייהו למסמך אניסא אביי אמר ננעלו תנן כמה דעיילו מעלו וסמכינן אניסא רבא אמר נועלין תנן ולא סמכינן אניסא", ס"ד: 2 אחרי ההתרחבות.
ד. "כהנים עומדים שורות וכו': מאי טעמא (=שורה שכולה כסף כסף ושכולה של זהב זהב)...דהכי שפיר טפי" (ס"ד: בשליש התחתון), דהיינו, שיפה יותר שבכל שורה יש כלים מצבע אחד.