משלוח מנות - הדין וטעמיו

כולנו נוהגים לקיים בהידור את מצות משלוח מנות. בעיון זה ננסה לעמוד על הטעמים השונים שנאמרו ביחס למצוה זו, ונברר את ההשלכות ההלכתיות הנובעות מטעמים אלו.

איתי מושקוביץ
יב באדר התשסז
,
02 במרץ, 2007 0:00

טעמי המצוה

אחת ממצוות היום בפורים היא מצות משלוח מנות, כמה שנאמר במגילת אסתר (ט, כב): "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

מפורסמת ביותר היא ההלכה (מגילה ז.) שיש לשלוח שתי מתנות לאיש אחד, כמדויק מן הפסוק: מתנות - לשון רבים; רעהו - לשון יחיד. ברם, יש לעיין בטעם מצות משלוח מנות, מדוע ישנה חובה שכזו ביום הפורים?

והנה, בשו"ת חתם סופר (או"ח, סי קצו) כתב כי בדברי הפוסקים ישנם שני טעמים למצות משלוח מנות. טעם אחד מצוי בדברי תרומת הדשן (סי קיא), שם נשאל האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בנתינת סדינים, חלוקים וכדומה, והשיב בהאי לישנא:

"יראה דאין יוצאים בהן דנראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כדמשמע בגמ פ"ק (מגילה ז:) דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפים סעודותייהו בהדדי, ונפקי בהכי משלוח מנות. אלמא דטעמא משום סעודה היא".

א"כ, לדברי תרומת הדשן, טעם מצות משלוח מנות הוא על מנת לספק לכל אחד באופן וודאי את צרכי סעודת הפורים, ולכן אין לצאת ידי חובה בנתינת חפצים שאינם דברי מאכל או משתה.

אולם, בספר מנות הלוי על מגילת אסתר (לרבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט לכה דודי) כתב טעם אחר למצות משלוח מנות:

"להרבות השלום והריעות, היפך מרגילתו של הצר שאמר מפוזר ומפורד, פי במקום שראוי להיות עם אחד הנם מפוזרים ומפורדים במחלוקת, לכן תקנו משלוח מנות".

כלומר, לשיטה זו טעם המצוה הוא כדי להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, כנגד מחשבת הפירוד של המן הרשע.

מחילת המקבל

החתם סופר טוען כי שני הטעמים הללו ישפיעו על מחלוקת אחרונים מעניינת בדין משלוח מנות. הרמ"א (או"ח, תרצ"ה, ס"ד) פסק:

"ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם, או מוחל לו, יצא".

והפרי חדש על אתר חלק על דבריו, ולדעתו לא ניתן לצאת ידי חובה ללא קבלה ממשית של המשלוח על ידי הנותן. מסביר החתם סופר כי מחלוקת זו תלויה בטעמים השונים של המצוה, שכן אם נבין שמטרת המשלוח הינה להשלים את צרכי סעודת הפורים, הרי שברור שאין קיום למצוה כל עוד המקבל לא קיבל את המשלוח, כשם שמצות צדקה אינה מתקיימת אם העני מוחל על המתנה שנותנים לו. אולם, אם נבין כי מטרת המצוה הינה ריבוי אחוה ורעות, הרי שייתכן כי ניתן לקיים מצות משלוח מנות בעצם השילוח, גם ללא קבלת המנות, שכן עצם הנתינה מפגינה את האהבה הרצויה.

נתינה בעילום שם

נפקא מינה נוספת בין הטעמים עולה בשו"ת כתב סופר (או"ח, סי קמא), שם דן המחבר האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות על ידי נתינה בעילום שם. ונראה כי גם שאלה זו תלויה בטעמים השונים שבדברי הפוסקים, דלשיטת תרומת הדשן נראה כי ניתן לקיים משלוח מנות ללא הזדהות, שהרי סוף סוף המקבל קיבל את צרכי הסעודה, ובזה נתקיימה המצוה. ואילו לשיטת מנות הלוי לא ניתן לקיים מצוה זו בעילום שם, שכן כל זמן שהנותן אינו מזדהה, המקבל אינו יודע למי להכיר טובה, וממילא אין כאן ריבוי אחוה ורעות.

החלפת הסעודות

ייתכן כי לאור הטעמים הללו ניתן להבין מחלוקת מעניינת בין הראשונים ביחס לסיפור המופיע בגמרא.

הגמרא (מגילה ז:) מספרת שאביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין היה מחליפים את סעודותיהם, ומן הגמרא נראה שבזה היו מקיימים מצות משלוח מנות. ונחלקו הראשונים כיצד יש להבין את דברי הגמרא, ומהי הנפקא מינה ההלכתית שיש בסיפור זה: רש"י על אתר מסביר:

"מחלפי סעודתייהו - זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו".

מדבריו משתמע כי על ידי כך שכל אחד מן הצדדים היה אוכל עם חבירו ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות.

אולם, דברי רש"י תמוהים מאוד, שכן כיצד ייתכן שכאשר פלוני אוכל אצל אלמוני הוא מקיים מצות משלוח מנות, הרי הוא לא נתן לו דבר, ומה בכך בשנה הבאה הוא יזמין את אותו אלמוני לאכול אצלו, הרי הוא צריך לקיים מצות משלוח מנות בשנה זו?

ואכן, הרמב"ם (הל מגילה פ"ב, הט"ו) מבין את דברי הגמרא באופן שונה:

"וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לריעים משובח, ואם אין לו מחליף עם חברו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו".

כלומר, לדעת הרמב"ם כל אחד מן הצדדים צריך לתת את סעודתו לחבירו, ועל ידי כך שניהם מקיימים מצוות משלוח מנות, ולשיטה זו הדברים פשוטים וברורים.

ברם, לאור מה שהעלינו לעיל יש מקום לומר כי לדעת רש"י מטרת מצות משלוח מנות היא ריבוי השמחה והרעות שבעם ישראל, וממילא ייתכן כי ניתן לקיים מצוה זו גם בעצם ההבטחה להזמין את הצד השני לסעודה בשנה הבאה, שכן מטרת המצוה הושגה ויש כאן ריבוי אחוה על ידי האכילה המשותפת בכל שנה ושנה.

פורים שמח!

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נפתלי בנט צילום: מרק ישראל פלאש 90

בנט מזהיר את גנץ: "אל תיתן יד לממשלת מיעוט"

קרא עוד