הסלע הנקוב

במאמר קצר מוסבר ענין בית המקדש וחשיבות הסלע הנקוב המשמש נקודות ציון.

חדשות כיפה 22/12/02 00:00 יז בטבת התשסג

י חוד ה שכינה ו תפארת ה מקדש בהיות משכן העדות במקום ראשית בריאת העולם ויצירת האדם, וזאת תכלית בחירת העם הנבחר והאבות הקדושים, שקידשו את מקום המקדש-אברהם קידש את ההר. יצחק קידש את שדה ההר. יעקב קידש את בית ה", כפי שלמדו רבותינו*.
אברהם - ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה” יראה אשר יאמר היום בהר ה” יראה.

ברא, כב יד


יצחק - ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב

ברא, כד סג
ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה"

יעקב - אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים.

ברא, כח יז
והרי סולם ראה בחלומו - אלא שסולם שראה בעל שבעה שליבות כנגד שבעת מעלות הקדושה במקדש – בית ה".

מעלה ראשונה- מישור הר הבית שלוש מאות אמה גובהו מן העמק שתחתיו. (לשיטת המאירי החיל הוא המעלה הראשונה שהיה לשיטתו גבוה אמה ממישור הר הבית).
מעלה שניה - עזרת נשים 12 מעלות מן החיל.
מעלה שלישית- עזרת ישראל 15 מעלות מעזרת נשים.
מעלה רביעית- עזרת כוהנים שלש מעלות מעזרת ישראל. (דוכן הלווים ג מעלות).
מעלה חמישית- רובד שני שבמעלות ההיכל. (ג מעלות)
מעלה השישית - רובד שלישי שבעלות ההיכל. (ג מעלות)
מעלה השביעית- רובד רביעי שבמעלות ההיכל. (ד מעלות)
נראה לענ”ד שמעלות ה ו ז כנגד הקדש, קודש הקודשים, והעליה שעל קודש הקודשים שאליה נכנסו פעם בשבע שנים.

ואכן רואים שמקום המקדש היה על הר המוריה עליו מתחם הר הבית שדה ועליו התנשא ההיכל בית ה”
ובהתאמה גם במשכן העדות. הר כנגד הר סיני (העשויה בהר סיני ) שדה כנגד חצר המשכן בית ה” כנגד אוהל מועד. (וכן במשכן שילה אוהל שיכן באדם)

ולענ”ד במקדש היה גם החיבור בין שלושת האבות ובין מרכיבי המקדש. שכל חלק ממרכיבי המקדש היה מונח על המרכיב הקודם וקשור אליו בקשר נוסף שנוסף במקום המקדש.(החיל ועזרת נשים שהיו מעלה יתירה בבית עולמים). ואכן שלוש מחנות שהיו במדבר וכנגדן לדורות מחנה לויה בתוך 4 מחנות שבטי ישראל. ומחנה שכינה מוקף במחנה לויה.
מחנה לויה שחבר בין מחנה ישראל למחנה שכינה ומחנה שכינה שחבר בין בית ה” לבין מחנה לויה ומחנה ישראל.
ולכן לענ”ד בתבנית ההיכל חילקנו את מרכבי המקדש ל-3 חלקים: הר הבית-מחנה לויה. החצר הפנימית-מחנה שכינה, היכל-בית ה”.

אבל בטרם נדון בחלקי המקדש, נדון תחילה דווקא במקום המקדש על הר הבית כאשר החלק הבולט ביותר בהר הבית שהוא הסלע הנקוב משמש כנקודת ציון ומוצא, בין מקום המקדש לסלע הנקוב. ומאחר והסלע הנקוב מיוחס גם לאבן השתיה על פי מסורת ישראל. לכן נפתח בפרקי דרבי אליעזר שקושר בין האבן שירה ה" וממנה נשתת העולם למקום ההיכל במקדש.

כדאיתא פרקי דרבי אלעזר פרשת ויצא:(מתוך ילקוט שמעוני) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו מה עשה הקב"ה ברגל ימינו הטביע האבן עד עמקי תהום ועשה אותו סניף לארץ כאדם שהוא עושה סניף לכיפה לפיכך נקרא אבן שתיה ששם הוא טבור הארץ ומשם נמתחת כל הארץ ועליה היכל עומד.

רמב"ם הבה"ח א ה- ואילו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית עושין בו קודש וקודש קודשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם ושלושתם נקראין היכל
שנאמר והאבן הזאת וענו העליונים ואמרו בא"י האל הקדוש. ויצק שמן על ראשה שופע לו מן השמים כמלא פי הפך. ואולם לוז שם העיר לראשונה למה נקרא שמה לוז שכל הנכנס בה הטריף מצות ומעשים טובים כלוז. רבנן אמרי מה הלוז הזה אין לה פה כך לא היה אדם יכול לעבור על פתחה של עיר. לוז היה עומד על פתח של מערה והיה הלוז חלול ומן הלוז נכנסים לעיר הה"ד ויראם את מבוא העיר

מבוא השמש
.

לענ"ד מטרת המאמר להוכיח שהאבן (הסלע הנקוב) בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מוקפת באוטם שתחת להיכל ובמעלות פתח האולם ועמודי יכין ובועז היו על גביו. ובע"ה נצרף מאמר נוסף על חשיבות העמודים שהוקמו ע"י שלמה המלך ואי"ה נצרף גם תרשים מבנה העמודים. כפי שפורש בספרי הקודש במלכים ירמיהו ובספר דברי הימים.

* ראה הקדמת תורת העולה וכן במדרש ובפסחים פרק האשה ראה גם פירוש הגר'א בתחילת תק"ז.
ראה במדבר רבא א-ב ובמהרז"ו.