בפתיחת ספר משלי נאמר:
"משלי שלמה בן דוד מלך ישראל".
7 הפסוקים הראשונים בספר משלי הם ההקדמה לספר. בפסוקים אלו מציב "שלמה בן דוד, מלך ישראל" את מטרותיו במשליו. בקטע זה נתמקד בשם הספר, שהוא גם המילה הראשונה בו.
מה מלמד אותנו הביטוי "משלי"?
א. בראש ובראשונה המשמעות של השימוש בלשון רבים הוא שאין פה משל אחד. אין פה אמירה אחת ברורה, ואפילו לא מהלך מפותל, אלא קובץ של משלים שלכאורה אין בניהם קשר. מכיוון שכך, אנסה להסתכל על כל פסוק בפני עצמו, ולעיתים, כשניתן יהיה לזהות קטע עם מהלך ברור, נסתכל עליו גם במבט כללי (הדוגמה הראשונה לזה היא קטע הפתיחה). אמנם, הפסוקים הבאים מלמדים אותנו שיש איזה רעיון כללי שקיים בספר כולו שאותו שמנסה שלמה המלך להעביר לנו, והמסר מבוטא בפסוקים הראשונים.
ב. לשורש מ.ש.ל. שני פירושים אפשריים ששניהם מתוארים לגבי שלמה, במלכים א, (ה,א) נאמר :
"ושלמה היה מושל בכל הממלכות, מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגישים מנחה ועובדים את שלמה כל ימי חייו".
ובהמשך הפרק שם נאמר:
"וידבר שלושת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף".
א"כ, שני הפירושים הם: 1. שלטון, מלוכה. 2. דוגמה בדיונית, אלגוריה. כמובן, לפי הניקוד של המילה בפתיחת ספר משלי מדובר באפשרות השנייה, אולם לא לחינם יש לאותו שורש שתי משמעויות שונות. אדם ש"מושל" (במשהו) יכול להכריע במציאות, הוא שולט בה ומעצב אותה כרצונו. מנגד, אדם ה"מושל" (מספר משל למישהו) יכול להכריע בעולם הדמיון, הוא שולט בו ומעצב אותו כרצונו.
האמנות של הממשל, הן במציאות והן בדימיון, היא לא רק להצליח ליצור משהו, אלא גם לגרום לנמשל לעשות את תפקידו. אם מדובר בממשל גשמית, המושל ינסה לגרום לאדם הנמשל לשתף פעולה ברמת המציאות (על שלמה המלך מתואר שמשל בהרבה ממלכות, וזה התבטא, בצורה הפשוטה ביותר, כהעלאת מס, שיתוף פעולה [כפוי אמנם] של הישויות הנמשלות), אף על פי שברוחו לא יזדהה עם המושל ואולי אף יתנגד לו. אם מדובר בהמשלה דמיונית, הממשיל ינסה לגרום למשל עצמו "לשתף פעולה" ברמה הדמיונית, דהיינו לגרום למשל לבטא את הרעיון של הממשיל בצורה הטובה ביותר, כך שגם אדם אחר (חוץ מהממשיל) יוכל, אם ירצה בכך, להזדהות עם הנאמר ו"יוסיף לקח".
על פי האמור לעיל ננסה לנתח, בקטעים הקרובים, את מטרות משלי כפי שהם מתבטאים בפסוקי הפתיחה, ובכל הספר לנסות לדלות מכל משל ומשל את סיפורו, יופיו ורעיונו.