היחס לתלמידי חכמים

יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:

המשנה מלמדת אותנו שעל האדם לשאוף לשמוע כמה שיותר את דברי חכמים ולהיות בחברתם. בין אם על ידי קביעת מקום בבית לארח שיעורי תורה ותלמידי חכמים, בין אם ברצון לעזור ולכבד אותם.
אנחנו מכבדים כל מיני סוגים של אנשים. יש כאלו שמקבלים כבוד בגלל שהם כשרוניים, טובים בכדורסל, מנגנים יפה או סתם מאד חכמים. יש אפילו כאלו שמעריצים אותם בגלל איך שהם נראים ומה שהם לובשים.
הכבוד שאנחנו נותנים לתלמידי חכמים לא קשור לאף אחד מאלו, אנחנו מכבדים אותם בגלל מה שהם מייצגים – התורה. אדם שלמד הרבה תורה ומלמד אותה לאחרים הוא בעצם מסמל עבורנו את התורה עצמה. כשאנחנו מכבדים את הרב ושומעים לדבריו אנחנו מכבדים את התורה ואת ה' נותן התורה.
בשל כך אנחנו נשאף לנסות ולהתקרב לתלמידי חכמים, לחפש הזדמנויות ללמוד מהם, לדבר איתם ולהכיר את דרך חייהם.