יש עמדה ששמעתי אפילו מפי אחד הרבנים שעצם הבעייה של הנוער הלא דתי,או הנוער שפחות דתי שכל הזמן הוא שואף לעוד-ז"א במובן החומרי,כמו האנשים שכל הזמן רוצים לטפס על הרים,וכל הר הם עולים על עוד הר,וכל הזמן מחפשים "תעסוקה",הם אף פעם לא מאושרים כי הם לא מגיעים לתכלית.הם כל הזמן עסוקים ברדיפה אחרי הכסף,עושר,כבוד. ובעצם זה לא מובן כי גם אנחנו הדתיים החזקים אפילו עסוקים כל הזמן בשאיפה,כל הזמן רוצים עוד,"לא מסץפקים במועט"-כל הזמן שואפים לעוד,רוצים עוד,מחפשים לאן להתקדם וכביכול גם אנחנו לא מאושרים כי אנחנו אף פעם לא מגיעים לשלמות,אנחנו כל הזמן מחפשים לאיפה אפשר עוד להתקדם,אף פעם לא נהיה מאושרים כי תמיד נחפש לאן אפשר עוד להתקדם.לכן לא מובן לי ההבדל שבין החילוניים שלא מאושרים בגלל רדיפה אחרי כסף לבינינו הדתיים שכל הזמן שואפים לעוד וכך גם אנחנו לא מאושרים כי אנחנו אף פעם לא מגיעים לשלמות.
אנו רצים והם רצים
יש עמדה ששמעתי אפילו מפי אחד הרבנים שעצם הבעייה של הנוער הלא דתי,או הנוער שפחות דתי שכל הזמן הוא שואף לעוד-ז"א במובן החומרי,כמו האנשים שכל הזמן רוצים לטפס על הרים,וכל הר הם עולים על עוד הר,וכל הזמן מחפשים "תעסוקה",הם אף פעם לא מאושרים כי הם לא מגיעים לתכלית.הם כל הזמן עסוקים ברדיפה אחרי הכסף,עושר,כבוד. ובעצם זה לא מובן כי גם אנחנו הדתיים החזקים אפילו עסוקים כל הזמן בשאיפה,כל הזמן רוצים עוד,"לא מסץפקים במועט"-כל הזמן שואפים לעוד,רוצים עוד,מחפשים לאן להתקדם וכביכול גם אנחנו לא מאושרים כי אנחנו אף פעם לא מגיעים לשלמות,אנחנו כל הזמן מחפשים לאיפה אפשר עוד להתקדם,אף פעם לא נהיה מאושרים כי תמיד נחפש לאן אפשר עוד להתקדם.לכן לא מובן לי ההבדל שבין החילוניים שלא מאושרים בגלל רדיפה אחרי כסף לבינינו הדתיים שכל הזמן שואפים לעוד וכך גם אנחנו לא מאושרים כי אנחנו אף פעם לא מגיעים לשלמות.
