סגור

איך הרבנים הסרוגים הפכו להוגי דעות ´חמודים´, רודפי מותגים וסלבס?

הרב ברוך אפרתי טוען כי "הפער בין רבני העבר לרבני העתיד הפך בלתי נתפס" ומאשים את הרבנים הצעירים בציונות הדתית ב"הזניית התורה והפיכתה לשעשוע המונים"

הרב ברוך אפרתי
כז בחשון התשעג
,
12 בנובמבר, 2012 10:59
אתר קהילת זית רענן

אתר קהילת זית רענןצילום: אתר קהילת זית רענן

לפני כמה ימים עלתה ידיעה חדשותית לאתר כיפה, ובה מופיעה תשובה שנתתי לפני שבוע בנושא 'חטאי רבני הציונות הדתית'. לאור הסערה שעוררה הידיעה הזו בקרב פורומים רבניים חשובים, ולאור הדיון הציבורי החשוב שהדברים גרמו, אני מוצא לנכון להבהיר את עמדתי.

כפי שכתבתי בתשובתי לשואל, ישנן שלוש נקודות תורפה בקרב רבנים מסויימים בציונות הדתית: א.שנאת חרדים. ב.פסיקה רדודה ללא מקורות. ג.מיעוט עיסוק בגמ' בעיון ובעיקר בראשונים על הסוגיות. לא אחזור כאן על הדברים בפירוט, אך חשוב לי להבהיר שדברי לא כוונו כל עיקר לגדולי החכמים שלנו, וגם לא לרבנים מבוגרים רבים ויקרים המשרתים בקודש. יש רבנים רבים, ובכללם ראשי ישיבות ופוסקים מובהקים בקרבנו, ורב צעיר כמותי אינו בר סמכא למתוח עליהם ביקורת, וגם אין לי ביקורת עליהם.

הם עוסקים בתורה, עמלים בה, ומוציאים חיבורים מצויינים לעולם התורה כולו- כגון תחומין, הלכה ברורה, ספרי העיון של הגאון הרב מוטי שטרנברג, הגאון הרב ליכטנשטיין ועוד, ספרי ההלכה של הגאון הרב אריאל, הגאון הרב ליאור ועוד. לא על כך נמתחה הביקורת ח"ו. כאמור אינני בר הכי לכך וגם אינני חושב כך. הלואי שנגיע למדריגתם כשנזקין.

הביקורת נמתחה על השכבה הצעירה יחסית של רבנים ציוניים דתיים, אשר מדגישים יתר על המידה את תרבות הפנאי והחוויה הישראלית החילונית, על חשבון עמל התורה.

אחד הרבנים סיפר לא מכבר בגאווה שהוא נוהג לצפות לרוב בסדרה 'סיינפלד' בלילה. האחר התפאר שהוא קורא רומאנים (לא הכי צנועים) בזה אחר זה. השלישי הצטלם לעיתון כשהוא עוגב על אופניו במבט שובב. הרביעי עמל על המאסטר שלו בתסריטאות יומם וליל. החמישי נוהג לכתוב פסקי הלכה בספריו ובאתרים אינטרנט בלי לבסס דבר מהראשונים ומהאחרונים, והרי הוא כמתנבא מפי הגבורה. השישי מתלבש בבגדי מותגים ומנופף בידיו בפאתוס אדיר ובבלורית מושכת. השביעי מארח בבית מדרשו נשים לא צנועות על בימת הקודש ומרבה להחמיא להן. השמיני עסוק בכינון ברית עם התנועה הרפורמית וחיזוק שיתופי פעולה איתם. התשיעי כתב מאמר שיטנה על הגרי"ש אלישיב ושאר חכמי החרדים. כל אלה- לא כפנאי (ולכל רב יש תחביבי פנאי) אלא כחלק מ 'העולם הרבני'. זה 'כרטיס הביקור' של רבנים מסויימים. אליבא דקבוצה זו, 'רב' הוא 'סלב' מבריק, ולאו דוקא דמות של תורה ויראה לתלפיות.

האם כך התחנכנו מהרמח"ל במסילת ישרים? האם זו מידת הענווה והצניעות? האם זו דוגמא ליראת שמים כלפי ההמון הצופה בפני התורה ונושאיה? האם כך היו נוהגים גם רבותיכם?

קבוצה זו, מתאפיינת גם בשיתופי פעולה עם הגרועים שבשונאי עולם התורה החרדי, כגון יאיר לפיד וחבריו. קבוצה זו תשמח ותגיל להלחם בחרדים ולזרוק אותם מהרבנות הראשית, ולכונן במקומם "רבנות" (ואני מצטט-) "שהכשרות שלה תהיה מינימאלית, לכתחילה". קבוצה זו לא מהססת לכתוב בקביעות בשבועון 'מוצש' שכולו עבירה ומגמתו למשוך את הציבור כלפי מטה ביראת שמים.

בעבר היו מהם שערכו את ספרי הגדולים, בעבר כולם למדו בישיבות ברצינות. אבל מה קרה כשעזבו את הישיבות? התורה התחלפה ב 'תרבות יהודית' עם מבטא חילוני. יתכן שמלמדים גמרא, יתכן שלומדים. אך לא בזה גאוותם ולא בזה פארם, אלא בעיתונאות.

דוגמא נוספת- בעלון 'צהר לשבת' האחרון, היתה התקפה חזיתית של רבנים צעירים על לימוד התורה המסורתי של הישיבות. נטען שם שהלימוד בעיון עם ראשונים ואחרונים אבד עליו הקלח. הוא אינו רלוונטי, ובמקום זה מציעים שם ללמד מעין חסידות מעורבבת עם אנקדוטות תלמודיות. כותב אחר מציע ללמוד רק דברים רלוונטים למחר בבוקר. אחר כתב שם 'מאמר נוקב' 'נגד האליטיזם'. ומהו אליטיזים לדעתו? לימוד גמ' עם רמב"ן ורא"ה, רשב"א ור' אלחנן וסרמן! ומה עם 'אורח משפט' של הרב זצ"ל? ומה עם כתבי העיון של הגרי"ד בסוגיות? גם הם אליטות מיותרות? דברים כאלה מרפסן איגרי, ולכן אני הרעשתי עליהם עולם.

אני עומד ושואל אתכם עמיתים יקרים- מה קרה לנו? הרב קוק והרב סולוביצ'יק כל אחד בדרכו- היו גדולי עולם בחול ובקודש. אך לפני הכל הם היו עמלי תורה וגמרא, ידעו את כל סוגיות שני התלמודים עם ראשונים בעל פה כפשוטו. הם פסקו מתוך עומק של סוגיות, ועמלו על עשרות דפים ביום. רק אחרי המציאות הזו- גם הביעו עמדות בחול ובקודש האמוני, בגדלות של תורה ויראה.

כיצד יתכן שהמושג 'רב' כבר אינו מקביל ל 'תלמיד חכם'? כיצד קרה שרב הוא הוגה דעות חמוד שיודע לחייך לעיתון ולדבר דברים ללא עומק וללא תורה? כיצד יתכן שרב עונה לשאלה הלכתית במושגים של 'מטא הלכה' עוד לפני שהביא את דעת הרשב"א והש"ך בנושא? מדוע אנו גורמים להזניית התורה, להפיכתה לשעשוע במדריגת ההמון, במקום לדרוש מהרבים לעלות אליה ואל נושאיה בעמל?

הפער בין רבני האתמול לרבני המחר הוא בלתי נתפס. אין מה להשוות, ויש על מה לבכות. בעוד זקנינו החיים בינינו מעמיקים בגמרא בעיון, אנו מעמיקים בשאלה 'האם חווה אכלה תפוח' (ולא רק כלפי הציבור הכללי).

ובנושא החרדים- מי שמכחיש את שנאת החרדים בקרבנו חוטא לאמת. בחדרי הלב פנימה אנו יודעים שהיינו מעדיפים שכן חילוני משכן חרדי, חבר כנסת חילוני מחבר כנסת חרדי. ולעיתים יש שיעדיפו שהבן יהיה דתל"ש מאשר שיתחרד בפונוביז'. אמנם לא נעים להכיר בזה, אבל יש להיות אנשי אמת ולומר אמת ולשוב בתשובה על חטאינו. ויוכיח מספר שתיים ברשימת יש עתיד לכנסת הבאה.

ולסיום- אני שמח שדברי מעוררים דיון, ושמח שלא מסכימים איתי. אולי אני טועה. אבל הבה נבדוק ביושר כיצד נראים פני הרבנות הצעירה, הבה נדבר אמת ברבים, בלי תחפושות והיתממות.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר