ארגון חוננו הגיש עתירה לבג"ץ נגד שירות הביטחון הכללי, בטענה כי השב"כ מפקיע זכויות אלמנטריות ממתוחקרים פעילי ימין, בניהן הזכות לסרב להתייצב לתחקור, הזכות לדעת כי כל הנאמר בתחקור לא ישמש נגדם בבית משפט ועוד.
על פי העתירה לפני כשנתיים, במסגרת עתירה של ערביים וארגוני שמאל, התווה בג"ץ דרך פעולה חוקית לביצוע תחקורים לפעילים אידיאולוגיים, אשר מתוחקרים שלא בקשר לחשד לביצוע עבירות. לפי הנחיות בג"ץ, על רכזי השב"כ ליידע את המתוחקרים כי אין להם חובת התייצבות ולא חובה לשתף פעולה וכי התחקור הוא וולונטרי, באשר הוא לא נעשב בזיקה לביצוע עבירה מסוימת.
בארגון חוננו טוענים כי למרבה הצער, הכללים שהתווה בג"ץ לטובת כלל המתוחקרים לא מיושמים כראוי, לפחות כלפי מתוחקרים יהודים.
במקרה הספציפי נשוא העתירה מדובר בעותר שטייל בעיר העתיקה בירושלים והוזמן על ידי אב בית בבית ספר מקומי להיכנס למקום בשעה שלא התקיימה בו פעילות כלשהי, וליהנות תמורת תשלום מתצפית לעבר הר הבית.
הצעיר היהודי הסכים, שילם לאב הבית ונכנס לתצפית, אשר בסופה הופתע למצוא עצמו מוקף שוטרים ומעוכב שעות ארוכות לתחנת המשטרה ולשיחת שב"כ.
רכזי השב"כ שתחקרו את הצעיר פעלו לטענת העותרים בניגוד לפסיקת הבג"ץ בכך שלא מסרו לעותר כי אין לו חובה לשתף פעולה בתחקור, ואף הטיחו בו פרטים אינטימיים לגבי חייו הפרטיים. בעתירה נטען שעשו כן כדי להבהיר לעותר כי יודעים עליו הכל, וכי "האח הגדול" שומר את צעדיו.
לפי עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו שהגיש את העתירה, דפוס פעולה זה מנוגד לכללים שקבע הבג"ץ לגבי תחקורי שב"כ, אך למרות זאת גיבתה פרקליטות המדינה את הפעולה האסורה לכאורה ועל כן הוגשה העתירה.
עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו מסר כי "העתירה נועדה להדוף את המגמה המסוכנת של העצמת כוח השב"כ תוך פגיעה באזרח, מגמה שזוכה למרבה הצער לגיבוי הפרקליטות - שכאשר מדובר בפעילי ימין מייחסת משקל פחות לזכויות הפרט ביחס לאינטרס להעצים ולחזק את עצמת השב"כ והממשל".