היועמ"ש אביחי מנדלבליט הגיש את כתבי האישום נגד נתניהו בגין עבירות שוחד מרמה והפרת אמונים. כעת נותר לראש הממשלה לבחור באחד משני מסלולים:
במסלול הראשון, יכול נתניהו לטעון כי מעשיו נעשו במסגרת מילוי תפקידו ולמען מילוי תפקידו כחבר כנסת, ולכן הוא חסין. במקרה כזה, החסינות היא אוטמטית – ונתניהו לא צריך לבקש אותה. ככל הנראה יהיו ויכוחים ודיונים בשאלה האם המעשים עומדים במבחנים שנקבעו, אבל גם אם לא תתקבל טענת החסינות במסלול הראשון - יש לנתניהו אפשרות נוספת.
מסלול השני – ובהנחה שלא ביצע את המעשים ״למען מילוי תפקידו״ - יכול נתניהו, ככל חבר כנסת, לבקש מהכנסת לקבוע כי עומדת לו חסינות מדין פלילי משלל סיבות שקובע החוק. כדי לבקש חסינות במסגרת המסלול השני, צריך נתניהו לפנות ליו״ר הכנסת בתוך שלושים ימים מהיום בו שיגר אליו היועמ״ש את כתב האישום, בבקשה לקבוע כי תעמוד לו חסינות מפני דין פלילי (סעיף 13 ג׳ לחוק חסינות חברי הכנסת).
נתניהו ומנדלבליט.צילום: פלאש 90. יונתן זינדל
ועדת הכנסת חייבת לשמוע את נתניהו ואת היועמ״ש, ורק אז להמליץ האם תעמוד לנתניהו חסינות, אם לאו (סעיף 13 ד׳). כלומר: ועדת הכנסת תציע האם לקבל את בקשת נתניהו לחסינות, ואם תקבל את הבקשה יעבור הכדור למליאת הכנסת, אשר תידרש לסוגיה בהצבעה גלויה. וכך רק אם לא תהיה חסינות - היועמ״ש יגיש את כתב האישום. *אלא שכל ההליך בכלל לא יתחיל, ודאי לא בחודשים הקרובים.
אולם, מכיוון שנכנסנו ל-21 הימים בהם לאף מפלגה אין המנדט מהנשיא להרכיב ממשלה בכנסת, אין ועדת כנסת . כלומר – אין מי שידון בבקשת נתניהו לחסינות, אין מי שימליץ על חסינות, וגם אין מי שידחה את הבקשה. בנוסף יועמ"ש הכנסת, אייל ינון קבע בנושא הועדה המסדרת בכנסת לא מוסמכת לדון בנושאי חסינות, לאחר שהוחלט להגיש כתבי אישום נגד השר הרווחה לשעבר, ח"כ חיים כץ.
נתניהו יגיש ככל הנראה את הבקשה לחסינות, ואיש לא ידון בה עד לכינונה של הכנסת ה-23 ואולי רק לאחר הקמת ממשלה.