אישה ובן זוגה שביקשו לרשום את בתם במשרד הפנים, נתקלו בסירוב מחשש לממזרות, זאת מכיוון שילדה תשעה חודשים לאחר קבלת גט מבעלה הקודם. הסוגיה הגיעה לפתחם של דייני בית הדין האזורי בבאר שבע שהתירו את החשש שנוצר.
עיקר החשש נבע מכך שהאישה התעברה עוד לפני שקיבלה באופן רשמי את הגט, בזמן שנחשבה אשת איש. הנושא נידון על ידי היועץ המשפטי לממשלה שהחליט להעביר את הטיפול בו לבית הדין בראשות הרב יהודה דרעי.
הדיינים תחקרו את האיש ובן זוגה, אשר הצהירו כי מדובר בבתם המשותפת וכי תהליך ההריון החל רק לאחר שהיא כבר היתה גרושה באופן רשמי. בנוסף, בדק בית הדין את כל המסמכים הרפואיים והדו"חות הגניקולוגיים, עד שהגיע לידי החלטה.
בפסק הדין התמודד הרב דרעי עם שורה של סוגיות הלכתיות הנוגעות לנסיבות המיוחדות, ולאחר שסרק וסקר את ההיסטוריה ההלכתית בנושא מימי השולחן ערוך ועד פוסקי דורנו, פסק כי למרות שהתינוקת נולדה ללא חודשי אבחנה ותשעה חודשים מיום הגט – הרי היא בתו של בן הזוג החדש והיא כשרה לבוא בקהל ומותרת להינשא כדת משה וישראל לכל אדם ואפילו לכהן.
עורך הדין אורי נחמני מומחה לדיני משפחה מסביר: "בדיקה גנטית אמורה להיות הפתרון הקל והפשוט, אך על מנת למנוע מקרה של ממזרות, ברגישות הראויה בית הדין קובע בביסוס ראוי כי אין חשש ממזרות, חשוב להבין כי הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.
זו הסיבה שבתי הדין למשפחה אינם ששים לקיים בדיקת אבהות ומסתפקים בבחינה של בני הזוג באמצעות שאלונים,בחינת ההיריון וקיבעות הלכתיות כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים".