יו"ר כחול לבן בני גנץ, הציג היום (ב') בכנס הרצליה תכנית בנוגע לפתרון הרצוי בעזה. "אני יודע איך להחזיר את ההרתעה. אני מתכוון להוביל מדיניות ביטחונית חדשה מול עזה פשוטה ונחושה", אמר גנץ והוסיף "המדיניות הביטחונית של נתניהו בשנתיים האחרונות הובילה לשחיקת ההרתעה ולהסכם האחרון שמעורר בצדק את זעמם של התושבים. כשאנשים הופכים שקופים".
על פי התכנית של יו"ר מפלגת כחול לבן, השלב הראשון הוא השבת ההרתעה. "נכתוש מהאוויר ונחזור לסיכולים ממוקדים. אנחנו יכולים להגביר את הלחץ על חמאס. אחרי שנחזיר את ההרתעה ונגיע לרגיעה". השלב השני הוא השלב המדיני. "ניזום ונוביל מהלכים אזוריים בשביל לפתח את התשתיות הכלכליות ולתת אור של תקווה לאזרחים ברצועת עזה. הסיוע ההומניטארי ייעשה באופן מסודר ורציף, בשאיפה יחד עם הרשות הפלסטינית ודרך ארגונים בינלאומיים. ובכל מקרה - לא במזוודות כסף שלא משאירות שום פיקוח על נתיבי הכספים. חשוב לומר, לא נאפשר הסדרה שלא תכלול את השבת הגופות של אורון שאול ושל הדר גולדין ואת אברה מנגיסטו שעדיין נמצא בעזה", כך גנץ.
בנוגע לתקיפה בסוריה אמר גנץ: "סוריה הפכה למדינת אויב לא יציבה שבה מתבססים כוחות איראנים. הדבר מחייב את ישראל לפעול כנגד נשק שזולג לחיזבאללה. האיום התעצם וחשוב לשמור על יכולת הפעולה, ההרתעה והעמימות הנדרשת".
נלחמים בהצתות בעוטף עזה. ארכיוןצילום: יונתן זינדל/פלאש 90
יו"ר כחול לבן התייחס גם למותו של סולומון טקה אמש בחיפה על ידי שוטר. "שמענו על מותו של סולומון טקה בן העדה האתיופית בקריות, על ידי שוטר שהיה בחופשה, וככל הנראה ראה קטטה, ניסה להתערב, חש בסכנת חיים והפעיל את נשקו", אמר גנץ. "מטבע הדברים אירועים שכאלו מעלים תחושות של זעם בקרב בני הקהילה האתיופית ובכלל. הדרך להתמודד עם זה נשענת על שלוש רגליים בסיסיות- חקירה מהירה, שקופה ואמיתית, פרסום כל התוצאות, קריאה להרגעת הרוחות וחיבוק הקהילה האתיופית שתורמת רבות למדינת ישראל. אני אומר לנו- נחקור ביחד, נחתור לאמת ביחד ונישאר מאוחדים".
הרמטכ"ל לשעבר התייחס גם לאיומים מהצד האיראני ואמר בכנס: "אמשיך ואפעל לחיזוק הקואליציה הבינלאומית נגד איראן. אעשה זאת בזהירות ובאחריות. תוך שמירה עיקשת ונחושה על האמינות שלנו. לא צריך להפריז במילים או לפזר הבטחות שווא. צריך להיותו מוכנים לפעול - ואם אדרש לכך, לא אהסס להפעיל את הכוחות של ישראל. אלו לא רק איומים. מול אויב כמו איראן אסור למצמץ. צריך לעשות את מה שצריך כשצריך. הגישה הזו נכונה ונדרשת לא פחות ברצועת עזה. מבצעים מיוחדים עושים כשאפשר, מלחמות עושים כשצריך, את הכוח בונים בין המערכות. כמובן, משתדלים לא להפעיל אותו כשאפשר אחרת".