תנועת נשים בירוק חוגגת 25 שנות פעילות ובסוף השבוע הגיעו כ-150 אזרחים ואישי ציבור מפעילי ההתיישבות מנהיגיה ותומכיה לשמורת 'עוז וגאון' שבגוש עציון, כדי להצדיע לראשי ופעילי התנועה.
בשנת 1993, על רקע מאבק הימין נגד תהליך אוסלו וממשלת רבין ופרס, הקימו מספר נשים תנועה שנועדה להילחם בממשלה ולהוביל את השיח על ריבונות בכל חלקי הארץ.
במהלך הכנס, התרשמו הנוכחים מתצלומים שונים אשר תיעדו את מאבק התנועה לאורך השנים, את קרקעות שנתפסו בעידודה והפכו ברבות השנים ליישובים ועוד.
דוגמא למיצג מאחד המאבקים של התנועהצילום: גרשון אלינסטון
בראשית דבריה, שיבחה אחת מראשות 'נשים בירוק', נדיה מטר, את חמותה רות מטר, שיחד עם בעלה מיכאל, הקימה את התנועה לצד שים נוספות תושבות ירושלים, "רות לימדה את כולנו שאסור לשתוק וכשיש יהודי במצוקה עוזבים את הכול ונרתמים לעזור לו, שלא לפחד לומר את האמת ונאמנות היא ערך עליון, נאמנות לעם, לתורה, לארץ ולמשפחה".
בהמשך היא תיארה את פעילויות התנועה וחילקה אותה לשני חלקים: "עד הגירוש מגוש קטיף התנהל פרק ה'סור מרע', פרק של פעילות אינטנסיבית לשמירת כבוד העם והארץ, ובפרק זה נכללו מחאות והפגנות שבועיות, תכנית רדיו בערוץ 7, פעילויות לחיזוק חיילי צה"ל, מפגנים מול 'נשות ווטש' ופעילותן נגד צה"ל, החתמת מאות אלפים נגד הסכמי אוסלו ועוד".
לדבריה, "פרק ה'עשה טוב' מאז הגירוש מגוש קטיף והצטרפותה של יהודית קצובר להנהגת התנועה, הייתה ההתמקדות ביצירת חזון שייתן מענה חיובי לשלילת ודחיית רעיונות אוסלו. בפרק זה בוצעו מהלכים להיאחזות בשטח ובהמשך להובלת חזון הריבונות כתכניתו המדינית של הימין. "לא היינו הראשונות לדבר על זה, אבל היינו הראשונות שיצאו בקמפיין הסברתי לכך".
עד הפינוי מגוש קטיף ומאז. נדיה מטרצילום: גרשון אלינסטון
שותפתה להנהגה, יהודית קצובר, הוסיפה כי "המטרה היא שמירת כבודה של ארץ ישראל ואין ספק ש'נשים בירוק' הצליחה תודעתית לשמר את עניינה של ארץ ישראל. תארו לכם שלא היו מחאות והפגנות של 'נשים בירוק' שהטמיעה את נושא ארץ ישראל".
ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, סיפר על היכרותו הראשונה עם פעילותה של התנועה זמן קצר אחרי שעלה ארצה. נאמן רמז לשמה של התנועה לעומת שמה של תנועת השמאל הקיצוני 'נשים בשחור' וציין כי "בעוד השחור אינו צבע אלא רק היעדר האור והיעדר הצבע הרי שירוק הוא צבע החיים, "נשים בירוק הן החיים עצמם".