"וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ישעיה נא, י"א). רק לאחרונה השבנו הביתה לקבר ישראל את חייל צהל זכריה באומל הי"ד שנהרג בקרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה. 37 שנים חלפו ולא שכחנו. וכשהתאפשר, במבצע עלום ומוצלח, הבן - החייל של כולנו שב לעם ישראל ולרגבי אדמתה של מדינת ישראל.
עם ישראל הינו עם ייחודי שאין שני לו. כולם היו בניו ובנותיו. לא מוותרים לעולם גם כשהזמן חולף, והימים נוקפים ממשיכים לספור ולהזכיר את אותם הבנים שטרם שבו הביתה לעם ולאדמה. הספירה היא תזכורת יומית שלא מרפה ומבהירה לנו לעשות כל שביכולתנו להשיג את המטרה של השבת הבנים. כל חייל ואזרח הינו עולם ומלואו. בן של כולנו, שלו אנחנו מחויבים. כאלה אנחנו, עם ישראל יחיד ומיוחד.
מילות השיר "ושובו בנים לגבולם" של דקלה ושרית סרי מבטאות עבורי מצד אחד שכול ומצד שני תקוה, מצד אחד מציאות היום, מצד שני חלום עתידי שבע"ה יתממש בקרוב. יהי רצון שהספירות של בנינו - חיילנו ייפסקו וכולנו נראה את בנינו בבית, נתרגש ונדע שעשינו הכל והצלחנו. אנחנו עם כזה, מיוחד, שסופר ולא מוותר לעולם!
הִנֵּה בָּאוֹת דְּמָעוֹת טוֹבוֹת
מְצִיפוֹת ו וּמְמַלְּאוֹת
מֵלַטְּפוֹת לִי - שׁוֹטְפוֹת אֶת הַפָּנִים
הִנָּהּ שָׁבוּ בָּנִים .
הִנֵּה בָּאוֹת דְּמָעוֹת טוֹבוֹת
אֲנִי רוֹאֶה תְּמוּנוֹת עוֹבְרוֹת
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ - חוֹזֵר בַּחֲלוֹמוֹת
עַל נְהָרוֹת וּסְלִיחוֹת .
עיניים לֹא נֶעֱצָמוֹת
עַל מָה מִלִּים שֶׁנִּכְתָּבוֹת
מָה מְסַפְּרוֹת לְךָ ? מָה מְבַקְּשׁוֹת ?
הֵן לֹא שׁוֹתְקוֹת .
תָּשׁוּב - יוֹדַעַת שֶׁתָּשׁוּב
וְשׁוּב אֶל הַגִּנָּה
לַפֶּרַח שֶׁצָּמֵא לְךָ
לַבַּיִת שֶׁמּוֹסֵר לְךָ
" וְשָׁבוּ וְשָׁבוּ וְשָׁבוּ - בָּנִים לִגְבוּלָם"
הגברת אתי אורלב היא סגנית ראש החמ"ד