עיריית קריית שמונה הגישה עתירה לבג"ץ בשם תושבי העיר, הסוחרים ובעלי העסקים, נגד ממשלת ישראל ורשות המסים. הדרישה המרכזית היא להאריך את תקופת ההכרה בנזק העקיף לעסקים שהחל ב-7 באוקטובר 2023, עד לחזרת העיר למצבה טרום הפינוי והמלחמה ולבטל את המועד האחיד שנקבע לסיום הפיצויים. השופטת רות רונן חייבה את המדינה להגיב לעתירה עד חודש ינואר. קודם לפנייה לבג"ץ, משרד האוצר דחה את כל פניות העירייה ודרישותיה להידברות.
העתירה תוקפת את החלטת רשות המסים לקטוע את הזכאות לפיצויים בדיעבד כבר בפברואר 2025, וטענה כי היא נקבעה שרירותית, ללא הנמקה, ותוך השוואה מנותקת להסרת המגבלות בעוטף עזה. בעירייה דחו את טענת המדינה כי העסקים אינם זכאים לפיצוי רק משום שפיקוד העורף לא אסר עליהם לפתוח את העסק, והדגישו כי רשות המסים עצמה הכירה בהמשך הלחימה כשהאריכה את מועדי הגשת התביעות עד אוגוסט 2026. לחלופין, דרשה העירייה פיצוי לפחות עבור תקופות המבצעים הצבאיים ב-2026, ובראשם "עם כלביא" ו"שאגת הארי".
המצב בשטח
העיר קריית שמונה עמדה ריקה מרוב תושביה במשך כ-21 חודשים וגם היום, שיעור החזרה של התושבים עומד על 55% עד 76% בלבד. במהלך המלחמה נסגרו 350 עסקים שפעלו בעיר, ו-54 מהם פשטו רגל באופן סופי ונרשמה גם צניחה של 47% בגביית המע"מ בעיר. השגרה הנוכחית בקריית שמונה מתאפיינת ב"נורמליות" מתוחה - כרגע אין אזעקות וירי, אך הפעילות הכלכלית נסגרת כל ערב כבר בשעה 18:00. בעלי עסקים בעיר העידו כי במקביל להיעדר ההכנסות, הם החלו לקבל דרישות חוב מהמדינה להחזרת מקדמות ששולמו להם ושימשו לתשלום משכורות ולספקים ואינם מצויים בידיהם. בנוסף, בעלי העסקים הבהירו כי פתיחה מחדש לאחר שנתיים אינה "המשך פעילות" אלא למעשה מדובר בהקמת העסק מאפס.
ההתנהלות של הממשלה מול קריית שמונה מעוררת שאלות. לאורך המלחמה ראש העירייה אביחי שטרן היה בנתק מראש הממשלה ומתח ביקורת חריפה נגד הממשלה בטענה להפקרת הצפון. אולם, ימים ספורים לפני הבחירות, שטרן הפתיע והצטרף לקמפיין של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף קרא להצביע עבורו. למרות זאת, מיד לאחר הבחירות העירייה בראשותו פנתה למאבק משפטי חזיתי נגד הממשלה, בטענה שהמדינה מתנערת ממחויבותה לעסקים שהתייצבו מחדש בקו הגבול.