מסמך פנימי של "קרן עולם התורה", שנחשף הבוקר (ב') בגלי צה"ל, מציג את היקף הכספים שגויסו וחולקו לעולם הישיבות מאז הקמת הקרן ביולי 2024. לפי הנתונים, בתוך כשנה וחצי הועברו יותר מחצי מיליארד שקלים לכ־1,450 מוסדות, במטרה לספק חלופה לכספי המדינה שהופסקו בעקבות הסנקציות שמוביל היועצת המשפטית לממשלה.
המסמך מפרט את חלוקת הכספים בין המוסדות השונים, ומציג תמונה של מערכת כלכלית מקבילה שנבנתה סביב עולם התורה. לפי הדיווח, בקרוב צפויים התורמים להתכנס במלון "סטאי" בטבריה, שם יוצגו הנתונים והמשך פעילות הקרן.
מי קיבלה הכי הרבה?
בראש רשימת מקבלי הכספים נמצאת ישיבת מיר, שקיבלה קרוב ל־19 מיליון שקלים. אחריה נמצאות פוניבז' ועטרת שלמה, עם יותר מ־13 מיליון שקלים כל אחת. בין המוסדות שקיבלו סכומים משמעותיים נוספים נמצאות שיח יצחק, חברון ונתיבות חכמה, שקיבלו בין 6 ל־9 מיליון שקלים.
גם שערי תורה, תפרח, בית מתתיהו ובית הלל נמצאות בעשירייה הראשונה של המוסדות שקיבלו את הסכומים הגבוהים ביותר. מעבר לכך, מאות מוסדות נוספים קיבלו במהלך התקופה סכומים בהיקפים שונים. לפי הנתונים שנמסרו לתורמים, הסכומים במסמך מעודכנים לתחילת 2026. על פי ההערכות, מאז חלוקה זו הועברו כ־200 מיליון שקלים נוספים לכלל הישיבות.
ניסיון להחליף את תקציב המדינה
הפעילות של הקרן נועדה לאפשר לעולם הישיבות להתמודד עם הפסקת התקצוב הממשלתי ולשמור על פעילות המוסדות באמצעות תרומות פרטיות. כך נוצר בפועל מנגנון מימון משמעותי הנשען על גיוס כספים של אנשי עסקים ותורמים חרדים.
עם זאת, לפי הדיווח, גם בקרב התורמים עצמם קיימת אי־ודאות בנוגע ליכולת להמשיך ולגייס סכומים כה גדולים לאורך זמן. חלקם מודים כי השאלה המרכזית היא כמה זמן ניתן יהיה להחזיק את המערכת הזו באמצעות תרומות בלבד.