מלפני 1,300 שנים: האתר הקדום שנחשף מתחת לאצטדיון רמת גן

במהלך חפירות רשות העתיקות ליד האצטדיון ברמת גן התגלה מתחם מסחרי ענק מלפני 1,300 שנים. לא ברור אם מוסלמים, נוצרים, יהודים או שומורונים יישבו את המקום

חדשות כיפה חדשות כיפה 16/08/26 09:59 ג באלול התשפו

מלפני 1,300 שנים: האתר הקדום שנחשף מתחת לאצטדיון רמת גן
האתר הקדום שנחשף, צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

הפתעה ברמת גן: במהלך חפירות רשות העתיקות ליד אצטדיון וינטר בעיר, נחשף מתחם בן כ- 1,300 שנים, ובו רחובות מצטלבים, חנויות או מחסנים, כבשנים ומתקני תעשייה. החפירות התקיימו לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון.

המתחם שהתגלה ברמת גן
המתחם שהתגלה ברמת גן, צילום: אמיל אלג'ם

האתר העתיק תוכנן על ידי מהנדסים

"אמנם, בעבר כבר התגלו באזור מבנים וממצאים מתקופות קדומות, אבל תוצאות החפירה הנוכחית עלו על כל המצופה", אמרו ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.

הם הסבירו: "בחפירה התגלה מכלול מאורגן ומתוכנן הכולל רחובות ישרים ומצטלבים. לאורך הרחובות נחשפה סדרת חדרים ששימשו כחנויות או מחסנים, מתקני תעשייה מטויחים, כבשני יוצר ועוד. השלב העיקרי באתר תוכנן מראש לפרטיו בידי מהנדסים, ונבנה בידיעתם של השלטונות האזוריים - ואולי אף ביוזמתם ובמימונם".

אתר החפירות ברמת גן
אתר החפירות ברמת גן, צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

האתר שכן סמוך לדרך יפו - ירושלים

על פי החוקרים, גם מיקומו של האתר לא היה, כנראה, מקרי: "האתר שכן בקרבת הדרך הראשית שקישרה בין יפו, רמלה - בירת המחוז באותם ימים - וירושלים. ייתכן שהוא ניצב על דרך משנית שהסתעפה מנתיב מרכזי זה. באזור היו גם אדמה חקלאית פורייה ומקורות מים זמינים".

לדברי החוקרים, ייתכן שהמתחם שימש תחנת מסחר ותעשייה גדולה; אפשרות אחרת, היא שהוא היה חלק מיישוב סמוך, שטרם נחשף. המכלול, שהוקם במאה ה-7 או ה-8 לספירה, פעל במשך כ־150 שנה לפני שננטש, בנסיבות שבשלב זה נותרו עלומות. במאה ה-10 לספירה יושב האתר שנית. נבנו בו בתי מגורים ומתקני ייצור והותקנו בו טאבונים - תנורי אפייה מחרס - רבים. בשלהי המאה ה-11, לפני הכיבוש הצלבני, נעזב האתר ולא יושב שוב.

בין הממצאים שהתגלו: עשרות כלי חרס, מטבעות, כלי שולחן וכלי איפור

מלבד שרידי הבנייה המרשימים, נמצאו עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן וכלי איפור רבים עשויים ברונזה, ראשי מכושים, מגל ומסמרים רבים מברזל, עשרות מטבעות, וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית מקומיים ומיובאים, המשקפים היטב את תרבות התקופה, המסחר בה וכלכלתה.

כלי החרס שהתגלו
כלי החרס שהתגלו, צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

המתחם המתוכנן בן ה-1,300 שנה מתוארך לתקופות האומיית והעבאסית, בעוד שיישוב המגורים המאוחר יותר התקיים בתקופה הפאטימית. אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופות אלה הייתה מגוונת, וכללה קהילות מוסלמיות, נוצריות, יהודיות ושומרוניות. ברמלה, בירת המחוז, חיה קהילה מוסלמית, ואילו באזור הירקון חיו, כנראה, שומרונים רבים - צאצאי אוכלוסייה ענפה שפרחה באזור בתקופה הביזנטית, שקדמה לכיבוש המוסלמי במאה ה־7 לספירה.עם זאת, בחפירות עצמן לא התגלו ממצאים המצביעים בבירור על זהותם האתנית או הדתית של תושבי המקום.

[embed_1] youtube https://youtu.be/f_Iy4V7tqUA