עוד לפני שעברתי לגור בירושלים, פסטיבל "חוצות היוצר" היה הפסטיבל האהוב עליי וטרחתי להגיע אליו מרחוק. הוא משלב את כל מה שטוב בעולם הזה: אמנות, מופעים, מוזיקה וכמובן אוכל. בכל שנה מצאתי תכשיט חדש או נר ריחני בצורת פרח לרכוש, ובכל פעם נאלצתי לוותר על יצירות מדהימות בעבודת יד רק כי אי אפשר לקנות הכל.
בכל שנה לפסטיבל יש קונספט על פיו מעוצבים כל האלמנטים בדוכנים, והשנה הקונספט הנבחר הוא "מתכות". כמו תמיד, הדוכנים לא אכזבו - תגיעו מוכנים לבזבז. חוץ מהאלמנט הקבוע השנה יש קונספט נוסף, 50 שנים של יצירה, אבל חוץ מ"גשר התקווה" (גשר מנעולים בהשראת הגשרים המפורסמים בעולם שמזמין את המבקרים להשאיר מנעול אישי עם סיפור) לא ניכר הבדל משמעותי מהשנים הקודמות.
השנה במקום להקים דוכני אוכל מהמסעדות הירושלמיות המוכרות הוקם מתחם אוכל שכולו בהובלת השף רפי כהן, המחולק לארבעה: מתחם חלבי (איטלקי), מתחם בשרי (הרבה מטוגנים), מתחם אסיאתי וקינוחים. האוכל השנה היה מאכזב ביחס לקודמות, והתאכזבתי לגלות שכצמחונית יש לי מעט מאוד אופציות. אפילו הפיצות הסתיימו עד שהגעתי, והשעה הייתה רק תשע.
גולת הכותרת של הפסטיבל היא ההופעה, שבה מופיעים בדרך כלל שני אמנים ביחד ולחוד. החלק הכי כיף הוא המחירים הנוחים לעומת הופעות רגילות. אני הגעתי להופעה של אגם בוחבוט ועדן חסון. ראויה לציון העובדה שההופעה התחילה בזמן, ובשעה תשע בוחבוט כבר עמדה על הבמה ושרה. היא עשתה את זה כמו שרק היא יודעת - הרקידה את הקהל בשירים המקפיצים שלה, הרטיטה את הלב בשירים הרומנטיים שלה, וגרמה לכולנו לצרוח את "המבט בעיניך".
גם הביצוע המשותף עם עדן חסון שעלה אחריה לשיר שלהם עם אופק אדנק, "איך שהיא רוקדת", היה מעולה והרים את האווירה. אחריה כאמור עליה חסון שלא שכח להקדיש שיר מרגש ללוחמים, וגם אירח את מידד טסה על הבמה ויחד הם ביצעו את השיר החדש שלהם - "כולי תפילה". ההופעה הייתה מעולה.
גם אם לא מתחשק לכם להוציא כסף על ההופעה המרכזית תוכלו ליהנות מעמדת די-ג'יי ממש ליד מתחם האוכל, ובפסטיבל עצמו האווירה כל כך חיה שהמוזיקה תתנגן מאליה. תבואו, תרכשו אמנות ותהנו.
פסטיבל חוצות היוצר, 30 ביולי עד 13 באוגוסט 2026 (ט"ז - ל' באב תשפ"ו)
בריכת הסולטן, ירושלים
א' עד ה' בין השעות 18:00-23:00
הכותבת הייתה אורחת בהופעה ופסטיבל