מסמכים, התכתבויות ועדויות חושפים את עומק הקשר בין חמאס לחיזבאללה תחת חסות איראן: ממבצע "שומר החומות" והקמת חמ"ל משותף בביירות, דרך ניסיונות תיאום לפגיעה בישראל, המסמכים והתוכניות האסטרטגיות של חמאס למערכה רב-זירתית ב-7.10 נחשפות לראשונה - שבה ארגון הטרור בנה על הצטרפות מלאה של חיזבאללה - כך פורסם על ידי הכתב דורון קדוש.
הקשר שהתחיל עוד ב"שומר החומות"
קשרי חמאס וחיזבאללה, שפועלים כחלק ממה שמכונה "ציר ההתנגדות", עברו בשנים האחרונות תהליך של הידוק משמעותי, על רקע ההכנות של חמאס ל"תכנית ההכרעה" מול ישראל. כבר בשנת 2019 פנה ראש הלשכה המדינית דאז, אסמאעיל הניה, במכתבים לנסראללה ולמנהיג העליון באיראן, בהם הביע ציפייה לתמיכה מלאה במאבק מול ישראל.
האירוע המשמעותי הראשון שבו נבחן בפועל שיתוף הפעולה היה מבצע "שומר החומות" בשנת 2021. על פי מסמכים פנימיים של חמאס, במהלך המבצע הוקם בביירות חמ"ל מודיעין משותף לחמאס, חיזבאללה ומשמרות המהפכה. מהחמ"ל הזה, כך נטען, הועבר מידע מודיעיני לחמאס על פעילות צה"ל, לרבות פריסות צבאיות ופעילות אווירית.
במסמך שכתב בכיר המודיעין הצבאי של חמאס בחו"ל תואר כי הצדדים "שאלו איזה מידע נדרש", ובחמאס ביקשו בין היתר נתונים על פעילות אווירית ופריסת כוחות. גורמים ביטחוניים בישראל אף אישרו בעבר כי לחיזבאללה היה חלק מסוים בסיכול הונאות ישראליות במהלך המבצע.
המחלוקת בין חמאס לחיזבאללה
בהמשך אותה תקופה התגלעו גם פערים בין הצדדים. בכירים בחמאס הביעו אכזבה מהיקף המעורבות של חיזבאללה, וביקשו להרחיב את הפעילות הצבאית מצפון. בתגובה, סביבתו הקרובה של נסראללה הבהירה כי הנושא ייבחן מול הנהגת הארגון.
בשנת 2022 התקיימה בביירות פגישה חשובה בין בכירי חמאס לבין נסראללה ובכירי משמרות המהפכה, שבה ניסו אנשי חמאס לקדם את רעיון המערכה האזורית הרחבה נגד ישראל. בין הנימוקים שהוצגו: חוסר יציבות פוליטית בישראל, גל הטרור ביהודה ושומרון והלחצים הבינלאומיים על ישראל.
לפי אותם מסמכים, נסראללה הביע הסתייגות מהרעיון בנוגע להיקף המערכה, והדגיש את הצורך בהגדרת מטרות ברורות לפני הסלמה כוללת. מחמאס, כך עולה, לא ניתנה תשובה חד-משמעית באותו שלב לגבי מטרות המלחמה.
כחודשיים לפני 7 באוקטובר, בהתכתבויות פנימיות של הנהגת חמאס, כבר נרשמה הערכה אופטימית יותר לגבי נכונות חיזבאללה ואיראן להשתלב בעימות עתידי. עם זאת, במסמכי מודיעין פנימיים הוזכרו גם ספקות ו"מחסומים פסיכולוגיים" בצד הלבנוני. בסופו של דבר, במתקפת 7 באוקטובר חמאס פעל לבדו בזירה המרכזית, בעוד חיזבאללה הסתפק בפעולות סמליות יחסית בצפון, דבר שהפתיע גם את סינוואר.