הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת "כחול לבן", בני גנץ, בחר לשתף אתמול (ה') את סיפור האישי על תחילת הקשר עם רעייתו רויטל, שהתחיל כשהתאהב בה כבר במפגש הראשון במהלך שירותם הצבאי. "ראיתי את רויטל לראשונה בשלוש לפנות בוקר, כשהם יצאו לרחבת הדגל", סיפר גנץ באירוע השקת הספר שלהם. "אחותי אומרת שצלצלתי אליה באותו יום ואמרתי לה 'ראיתי את אשתי'".
"לא יכולתי לעשות עם זה כלום"
לדבריו, רויטל שירתה אז כמש"קית ת"ש בגדוד 890 של הצנחנים כשהוא היה סגן מפקד הגדוד, והסיפור המשפחתי המשיך גם לדור הבא. "כשהבן שלנו התגייס ל־890 שאלו אותו למה הוא בחר דווקא בגדוד הזה. הוא אמר: 'כי אמא שלי הייתה פה מש"קית ת"ש'. הוא לא הזכיר אותי", אמר גנץ בחיוך, לקול צחוק הקהל.
הדרך בה התחיל גנץ עם אשתו הייתה ייחודית אף היא, והתחילה בצורה מתסכלת. "לא יכולתי לעשות עם זה כלום, כי היא הייתה חיילת שלי", הוא מסביר. "לכן הבאתי לה גלויה מגרמניה וכתבתי בה 'אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט'" (מתוך "שיר של יום חולין" של אילנית; ח"כ).
"אם יש בי אהבה היא תיאמר בשקט"
"כמה שבועות אחר כך הלכנו לבקר פצועים, ומצאנו את עצמנו בנהריה בחנות ספרים", הוא ממשיך. "אני מסתכל על ספרים והיא מסתכלת על ספרים כדי להביא לחיילים הפצועים. ואז היא קוראת את השורה שלפני כן", הוא עוצר רגע ומסביר: "'אם יש בי אהבה היא תיאמר בשקט'. ככה התחלתי איתה", הוא צוחק ומוסיף: "וזה נמשך עד עכשיו".
כזכור, דבריו של גנץ מגיעים כחודש לאחר שחשף בריאיון ל"עובדה" כי רעייתו רויטל אובחנה כחולה במחלה קשה. בריאיון סיפר כי השניים קיבלו את הבשורה יחד: "ישבנו בלשכה והם סיפרו לנו שמדובר באלצהיימר". כשנשאל כיצד מתמודדים עם מציאות כזו, השיב: "אין פרידה, זה לא פרידה. האישה היפה הזאת, היא קיימת".