לרגל 50 שנה למבצע אנטבה, ארכיון המדינה במשרד ראש הממשלה חשף הבוקר (ו') לראשונה את ישיבות הממשלה ועדת השרים לביטחון ודיונים ביטחוניים נוספים שדנו במבצע אנטבה והשבת החטופים, ומגלים את השתלשלות קבלת ההחלטות שהובילה למבצע החילוץ באוגנדה - כמעט שלב אחר שלב.
שבוע של דיונים אינטנסיביים בצמרת המדינה
מהחומרים שנחשפו עולה כי לאורך ימי המשבר כינס ראש הממשלה דאז יצחק רבין 18 דיונים של צוות שרים מצומצם שהוקם במיוחד לניהול האירוע. במקביל התקיימו גם ישיבות ממשלה, דיונים בוועדת השרים לענייני ביטחון, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכן הערכות מצב ביטחוניות שוטפות.
עוד מתברר כי רבין הקפיד לשתף בהתפתחויות גם את ראשי האופוזיציה, ואף נפגש עם עורכי העיתונים וביקש מהם לנהוג באיפוק ולא לפרסם מידע שעלול לסכן את בני הערובה או לפגוע בסיכויי המבצע.
המשא ומתן נשקל ברצינות
בניגוד לתפיסה הרווחת, הפרוטוקולים מלמדים כי במשך רוב ימי המשבר הממשלה לא ראתה במבצע הצבאי האפשרות היחידה. האפשרות להגיע להסכם באמצעות משא ומתן נבחנה בכובד ראש ואף עמדה במרכז חלק גדול מהדיונים. גם לאחר שרוב האזרחים הזרים שוחררו מהמטוס ונשארו בשבי בעיקר הישראלים ואנשי הצוות, המשיכה ההנהגה לבחון אפיקים מדיניים.
לפי המסמכים, אפילו בתחילת חודש יולי העריך הרמטכ"ל כי צה"ל עדיין אינו מוכן לביצוע המשימה. רבין עצמו סבר באותם ימים שיש להמשיך לקדם את ערוץ המשא ומתן, במקביל להכנות הצבאיות. עוד מתברר כי הממשלה בחנה גם אפשרות של שחרור אסירים במסגרת עסקה, ורק לאחר שהתוכנית המבצעית התגבשה ונראתה אפשרית לביצוע, הפך המשא ומתן גם לכלי שנועד לשמר את גורם ההפתעה.
האזהרה של רבין לפני האישור
בישיבה שבה התקבלה ההכרעה הסופית הגדיר שר הביטחון שמעון פרס את המבצע כפעולה חסרת תקדים עבור צה"ל ואף עבור מדינת ישראל. רגע לפני ההצבעה הזהיר רבין את השרים כי אישור המבצע עלול לגבות מחיר כבד. הוא הבהיר כי ייתכנו נפגעים רבים, וציין שגם החלטה שלא לצאת למבצע היא אפשרות לגיטימית. למרות זאת, המלצתו הייתה לאשר את התוכנית.
בסיום הדיון אישרה הממשלה פה אחד את היציאה למבצע. זמן קצר לאחר מכן המריאו לוחמי צה"ל לאוגנדה, וב־4 ביולי 1976 הושלם אחד ממבצעי החילוץ הנועזים והמפורסמים בתולדות המדינה.