הווידוי הכואב של עילי בוטנר: "חווינו בושה והסתרה גדולה"

האודיטוריום הגדול במשכן הכנסת היה מלא עד אפס מקום - מאות מתמודדי נפש, בני משפחות, שרים, חברי כנסת ואנשי מקצוע - בכנס "החלמה כפולה: על התמודדות נפשית והתמכרויות", שסימן רגע היסטורי במאבק לשינוי הטיפול בתחלואה כפולה - התמודדות נפשית המשולבת בהתמכרות. בין הנאומים והדיונים המקצועיים, שעסקו בפיצול המערכות ובמקומן של המשפחות בתהליך השיקום, עלה לבמה האמן עילי בוטנר להופעה אקוסטית - ובמקום מופע רגיל בחר לפרוש בפני הנוכחים את הסיפור האישי שמלווה אותו מאז שהוא זוכר את עצמו: אחיו הבכור עופר, מתמודד נפש.

"גדלתי לתוך מציאות כזאת כמעט מאז שאני זוכר את עצמי", סיפר בוטנר בין שיר לשיר. "גדלתי בקיבוץ, והאח הגדול - אתם יודעים, אח גדול, עם כל המשתמע. נשאתי אליו עיניים, הערצתי אותו. וכשקרה המשבר הגדול, חווינו אנחנו כמשפחה את כל קשת הרגשות - מבושה ומקושי גדול, מהסתרה, ועד הקבלה, ההפנמה והצמיחה. במקרה שלי, דרך שירים".

הווידוי הכואב של עילי בוטנר על אחיו הגדול

בוטנר עצר רגע על המילים שבחר. "פעם, באיזושהי הופעה, אמרתי 'פגוע נפש'", סיפר. "מישהי ניגשה אליי אחרי ההופעה ואמרה לי: אל תגיד פגוע נפש, זה נורא פוגע בנו, זה נורא מעליב אותנו. תנסה להיות זהיר בהגדרות. אז מאז אני אומר 'מתמודד'".

את אחד משיריו המוכרים, "שווים", כתב בוטנר בעקבות ביקור אצל אחיו, שהיה מאושפז במחלקה במרכז הרפואי רמב"ם. "נכנסתי למחלקה, ישבנו, ואני מספר לו בהתלהבות שיש לי חברה, ושאולי נבוא לגור ביחד, ושהתחלתי לכתוב שירים", סיפר. "ואז שאלתי אותו: ספר רגע עליך, מה אתה מרגיש? והוא אמר - אני רק רוצה לצאת מפה ולחיות חיים רגילים, שיהיה לי מספיק כסף לסיגריות, אישה ועבודה. אלה היו הבקשות שלו".

בדרך חזרה, בהמתנה לאוטובוס בתחנה המרכזית בחיפה, החל בוטנר לכתוב את השורות הראשונות בטלפון. "כשהגעתי לתל אביב כבר סיימתי את המילים, והלחנתי אותו מהר מאוד - מה שבדרך כלל קורה אצלי הפוך". בשנת 2014, סיפר, קיבל טלפון משר החינוך דאז שי פירון, שבישר לו כי בחר בשיר כדי שילמדו אותו בגנים ובבתי ספר, על קבלת השונה ועל קבלת האחר.

הסיפור שמאחורי שירו "מכתב לאחי" - שנבחר לימים לשיר המושמע ביותר בעשור הקודם - קשה אף יותר. עופר, שהתגורר אז בהוסטל בחדרה, נכנס לאחת מסוכנויות הרכב הסמוכות. "הוא אוהב מכוניות", סיפר בוטנר. "הוא התקשר אליי ואמר לי שהרגע גירשו אותו, סילקו אותו. הפקידה שם אמרה לו: אנשים כמוך, אנחנו לא רוצים פה".

לאחר השיחה התיישב בוטנר וכתב לאחיו מכתב - שהפך לשיר 'מכתב לאחי'. עופר, סיפר, התקשר באותו יום גם לאם המשפחה: "היא לקחה את האוטו פיזית לחדרה, הפכה שם שולחן, ואילצה את המזכירה להתנצל בפניו. היא לביאה".

"תחלואה כפולה היא נושא שדורש מאתנו לחשוב מחדש"

השיר, שהפך מאז להמנון של מסיבות סיום בכיתות ו', י"ב, גנים, מתגייסים ומשתחררים, מלווה את בוטנר בכל הופעה. "כשהוא מגיע, בדרך כלל בסוף, אני מסתכל על הקהל", אמר. "אני רואה אנשים רוקדים את השיר הזה, ואני רואה אנשים בוכים בו. ואלה שבוכים - אני יודע שמשהו שם מסתתר, יש שם איזשהו סיפור. אני תמיד אומר להם: בואו אחרי, תספרו לי, תשתפו אותי".

כנס "החלמה כפולה - על התמודדות נפשית והתמכרויות", שנערך במשכן הכנסת ביוזמת יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ מיכל וולדיגר, ובשיתוף "עמותת משפחות בריאות הנפש", מתמקד במאבק לשינוי הטיפול בתחלואה כפולה, מצב בו אדם מתמודד במקביל עם אתגר נפשי והתמכרות. המטרה המרכזית היא לשים סוף למציאות שבה המערכת הציבורית מפוצלת לשני עולמות נפרדים, מה שמאלץ את המטופלים לנוע ביניהם לבד ומונע הסתכלות על האדם כשלם. בנוסף, הכנס מבקש לתקן את העוול שבהדרת המשפחות, שהן לא פעם הגורם היציב היחיד המלווה את המתמודד לאורך השנים, מקבלת ההחלטות. "כבת משפחה בעצמי, אני מכירה מקרוב את המשמעות של ללוות אדם אהוב בדרך מורכבת", מסבירה ח"כ וולדיגר. "תחלואה כפולה היא נושא שדורש מאתנו לחשוב מחדש, לחבר בין מערכות ולהקשיב למי שחי את המציאות הזו מקרוב. הגיע הזמן שקולה של המשפחה יישמע ויקבל משקל".