בני זוג שנישאו וחיו יחד כשמונה שנים והביאו לעולם שלושה ילדים, נקלעו למסכת ממושכת של מתחים קשים שהובילה לבסוף להליך גירושין חריג ומורכב בבית הדין הרבני. לאורך השנים תוארה מערכת היחסים ככזו שהתאפיינה בחוסר אמון ובשליטה הדוקה מצד הבעל כלפי אשתו, לרבות הגבלות על חופש תנועה וניתוק הדרגתי מסביבתה הקרובה.
הבעל התמודד עם סכיזופרניה והתנהג באלימות כלפי האישה
במקביל למתיחות בתוך הבית, התברר כי הבעל מתמודד עם מחלת נפש מסוג סכיזופרניה, ובחיי היומיום נרשמו גם התנהגויות קשות שכללו שימוש באלכוהול וסמים לצד דרישות והחמרות דתיות שהוטלו על האישה. לפי התיאור, המצב בבית לווה בהתבטאויות פוגעניות כלפיה וכלפי הילדים, וכן באורח חיים בלתי יציב שכלל היעדרויות ממושכות ושהייה מחוץ לבית בשעות חריגות.
בהמשך עזב הבעל את הבית והקשר בין השניים נותק, מה שהוביל את האישה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לסיום הנישואין. היחידה למניעת עגינות הצליחה לאתר אותו באמצעות חוקרת פרטית ובסיוע משטרת ישראל, אולם גם לאחר שאותר והובא למעצר, הוא סירב לשתף פעולה עם ההליך ולהעניק גט, ואף הציב תנאים כלכליים כתנאי להסכמתו.
לאחר התערבות גורמי טיפול והחלטות שהובילו לאבחון פסיכיאטרי והעברתו למסגרת טיפולית של שירות בתי הסוהר, הוחזק הבעל תחת השגחה ונדרש להמשך בירור מצבו. רק לאחר סדרת שיחות ממושכות עם גורמי המקצוע הסכים לבסוף למסור גט לאשתו, ובבית הסוהר בוצע ההליך על ידי צוות מיוחד שסיים את הפרשה.