צה"ל מחריף את הטון מול הדרג המדיני: בצבא מזהירים ממחסור הולך וגובר בכוח אדם לוחם, שחיקה גבוהה של מערך המילואים, ואפשרות לפגיעה ממשית ביכולת המבצעית בשנים הקרובות. על רקע זאת, בצה"ל מצביעים על "חלון הזדמנויות אחרון" לקידום שורת חוקים שנועדו לבלום את המשבר - בהם חוק גיוס לחרדים, חוק מילואים חדש וחוק להארכת שירות החובה לשלוש שנים.
סדר גודל של אוגדה שלמה
בצה"ל מעריכים כי כבר כיום קיים מחסור של כ־8,000 לוחמים ביחס לצורכי הצבא. אם לא תתקבל החלטה על הארכת שירות החובה, הפער צפוי לגדול לכ־10,500 לוחמים - סדר גודל של אוגדה לוחמת שלמה. לפי הנתונים שהוצגו, המגויסים מאז יולי 2024 משרתים כבר כיום שירות של 30 חודשים, אך הם צפויים להשתחרר בהדרגה החל מינואר 2027 - מה שיגרום למחסור נוסף של אלפי לוחמים ותומכי לחימה.
בצה"ל מזהירים כי גם פתרונות חלקיים לא יספיקו: הארכת שירות החובה לשלוש שנים, כך לפי ההערכה, תספק מענה זמני בלבד, מאחר שמדובר בהוראת שעה מוגבלת בזמן. בתום חמש שנים, לדבריהם, המשבר צפוי לשוב. לצד זאת, בצבא מדגישים כי גם חוק הגיוס שמקודם בימים אלו אינו נותן מענה מיידי למחסור. לפי ההערכות, גם אם ייושם במלואו, הוא יוסיף לכל היותר כמה מאות לוחמים חרדים בשנה - רחוק מהיקף הצורך.
פגיעה במערך המילואים
נתוני צה"ל מצביעים גם על עומק המשבר הרחב: כיום מוגדרים כ־38 אלף משתמטים, וכ־52 אלף נוספים מצויים בצווי גיוס שעשויים להפוך למעמד דומה בחודשים הקרובים. לפי הערכות בצבא, רובם המוחלט הם מהמגזר החרדי.
במקביל, עולה גם החשש מפגיעה במערך המילואים. בעוד בצה"ל תכננו להפחית את הנטל לכ־42 ימי מילואים בשנה, במצב הנוכחי ההערכה היא כי הנטל יישאר סביב 70 ימים ואף יותר - בהתאם לצרכים המבצעיים. בצה"ל מזהירים כי ללא חקיקה מקיפה ומשולבת, הנטל ימשיך ליפול על כתפי מערך המילואים - מה שעלול להוביל, לטענתם, לשחיקה חריפה ואף לפגיעה בכשירות המבצעית לאורך זמן.