פשיעה, דמי חסות, פלישות לשטחי אש והעמקת משבר המשילות בנגב: מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דו"ח מעקב חריף, שמציג תמונת מצב קשה של הידרדרות מתמשכת מאז הדוח הקודם בנושא.
האלימות נמשכת ללא מענה
בדו"ח נכתב כי בארבע השנים האחרונות האלימות בנגב נמשכת ללא מענה מספק מצד גורמי האכיפה. לפי המבקר, "פעולות אכיפה בתחומים מסוימים לא מתקיימות. וועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות". עוד ציין אנגלמן כי גם ועדת השרים לענייני הסדרת התיישבות ופיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב כמעט ואינה עוסקת בליבת הסוגיות. "כמעט שאיננה עוסקת בנושאי המשילות, תיכלול מידע ופעולות משרדי הממשלה השונים בנגב", נכתב בדו"ח.
המבקר מתאר תמונה רחבה של פגיעה מתמשכת בתשתיות ובתחושת הביטחון. בין היתר צוטט כי "קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה", וכי "הם אף חוששים להגיש תלונות".
"22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית"
בהמשך הדו"ח מזהיר אנגלמן מפני החרפת המצב החברתי והביטחוני באזור, ומציין תהליכים של מה שהוא מכנה "פלסטיניזציה". לפי נתוני השב"כ שהובאו בדו"ח, "כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית". עוד נכתב כי "היעדר זיקה ישראלית, בשילוב עם חולשת המשילות בנגב, מוביל להזדהות ומעורבות באירועי אלימות וטרור נגד מדינת ישראל, ועל פי גורמי הביטחון הוא מהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל".
אנגלמן מתייחס גם להיבטים כלכליים רחבים של התופעה, בהם נזק מתמשך לתשתיות ציבוריות. לדבריו, "קיימת תופעה חמורה ונרחבת של השתלטות ובנייה בלתי חוקיות של תושבים על שטחים ציבוריים שבהם מצויות תשתיות". בהקשר זה צוין כי הדבר מוביל לפגיעות קשות בתשתיות מים וביוב: "פגיעות אלו מובילות לקריסת קווי ביוב, לסתימת קווים מאספים, לקריסת תהליכים במכון טיהור השפכים ולנזק חמור לשוחות ביוב קיימות".
הדו"ח מתאר גם פגיעה נרחבת בבסיסי צה"ל באזור הדרום, ובראשם בסיס נבטים. לפי המבקר, "חלה עלייה של ממש באירועי ירי בסמיכות לבסיס ואף בזליגה של ירי לשטחו (באחד המקרים כנף של מטוס נפגעה מירי)". עוד צוין כי "תושבים בפזורה עדיין יכולים להגיע קרוב מאוד לבסיס, דבר המאפשר צפייה על הנעשה בו ועלול להביא לפגיעה בביטחון המידע הקשור לפעילותו", וכי גם איומים טכנולוגיים חדשים כמו רחפנים מהווים גורם סיכון.
עשרות שוטרים חסרים
במקביל, המבקר מצביע על מחסור חמור בכוח אדם במשטרה באזור הנגב. לדבריו, "נכון לסוף שנת 2024 חסרים יותר מ-41 שוטרים בשתי התחנות יחד", מה שפוגע ביכולת האכיפה ובתחושת הביטחון של התושבים.
עוד נכתב כי "מחסור זה של שוטרים עלול לפגוע ביכולת המבצעית לאכיפת החוק, ברמת השירות הניתן לתושבים ובתחושת הביטחון של תושבי הנגב", תוך הדגשה כי הפערים אף החמירו לעומת שנים קודמות.
בדו"ח מתואר גם כישלון מתמשך בטיפול בפוליגמיה, לצד ירידה בהגשת כתבי אישום: "בשנים 2024-2020 נפתחו 113 תיקים, אך פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה רק שלושה כתבי אישום". בהתייחסות רחבה יותר כתב המבקר כי "היעדר המשילות פוגע ביכולת ההרתעה של גורמי האכיפה השונים כלפי פורעי החוק למיניהם", וכי הדבר משפיע על "תחושת הביטחון האישי ועל מידת האמון של אזרחי המדינה ותושביה במוסדות המדינה".
מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה לפרסום הדוח:
"כבר כעת ברור: מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם- אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב:
מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום
יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום (המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים)
כיתות כוננות - ב 2022 - 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו 892 מתנדבים
החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום
מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום
פרסומת
מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן".