פרס ישראל על מפעל חיים: שנטל בלזברג והעשייה שהפכה לעוגן לאומי למשפחות שכולות

אמש (ד'), הוענק פרס ישראל על מפעל חיים לשטנגל בלזברג, מייסדת עמותת "משפחה אחת". בלזברג, שנולדה באנטוורפן בשנת 1966, גדלה בבית שבו ערכי החסד, הנתינה והאחריות החברתית היו חלק בלתי נפרד מהחיים. כבר מגיל צעיר ניכרה בה רגישות עמוקה לאחר ורצון לפעול למען הזולת, תפיסת עולם שליוותה אותה גם בהמשך דרכה. לאחר נישואיה למרק בלזברג, חיה המשפחה בניו יורק, שם בנתה בית יהודי פתוח ומעורב בקהילה, ששימש מוקד של סיוע, אירוח ועשייה חברתית.

הפיגוע הקשה במסעדת סבארו הוביל להבנה עמוקה כי המשפחות שנפגעות זקוקות לליווי מתמשך

בשנת 1991 עלו בני הזוג לישראל מתוך תחושת שייכות עמוקה ורצון לקחת חלק פעיל בחברה הישראלית. הם קבעו את ביתם בירושלים והקימו משפחה, כאשר לצד חיי היומיום המשיכה בלזברג לעסוק בפעילות חברתית ובהתנדבות.

נקודת המפנה המשמעותית בחייה הגיעה באוגוסט 2001, בעקבות הפיגוע הקשה במסעדת סבארו בירושלים. האירוע, שטלטל את המדינה כולה, הוביל להבנה עמוקה כי המשפחות שנפגעות אינן זקוקות רק לתמיכה מיידית, אלא לליווי מתמשך לאורך שנים. מתוך ההבנה הזו נוסדה עמותת "משפחה אחת", יוזמה אנושית שהחלה ממעשה אחד של נתינה, והפכה עם השנים לארגון הלאומי המרכזי בישראל לליווי משפחות שכולות ופצועים.

העמותה למעלה מ־20,000 בני אדם

כיום מלווה העמותה למעלה מ־20,000 בני אדם מכל חלקי החברה הישראלית, בהם הורים שכולים, אלמנות ואלמנים, יתומים, אחים ופצועים. פעילותה מבוססת על גישה הוליסטית הרואה במשפחה יחידה שלמה, ומעניקה מעטפת רחבה הכוללת תמיכה רגשית, טיפול פרטני וקבוצתי, חוסן נפשי, סיוע כלכלי ותכניות קהילתיות ארוכות טווח.

במהלך השנים התרחבה פעילות הארגון לעשרות תחומים, בהם תכניות לנוער וצעירים שכולים, מסעות שיקום בארץ ובחו"ל, מערכי מתנדבים ובנות שירות, וליווי אישי מתמשך. מאז אירועי ה־7 באוקטובר גדל היקף הפעילות באופן משמעותי, עם הרחבת הצוותים, פתיחת מוקדי סיוע והקמת מענים ייעודיים לאלפי משפחות חדשות שנכנסו למעגל השכול והפציעה.

בימים אלו, לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, ניכרת פעילות רחבה של העמותה בשטח. למעלה מאלף בני משפחות שכולות משתתפים בשורת פעילויות המתקיימות ברחבי הארץ, שנועדו ללוות את התקופה המורכבת שבין ימי הזיכרון והחג. הפעילות משלבת בין מפגשים רגשיים, יוזמות קהילתיות ואירועי הנצחה, לצד הכשרות חונכים, סופי שבוע ייעודיים לצעירים ולהורים שכולים ותכניות המותאמות לאופי הימים.

במקביל מתקיימות יוזמות נוספות, בהן חלוקת ערכות אישיות, מפגשי שיח ואירועים קהילתיים, וחלוקת אלפי נרות זיכרון עם כרטיסים אישיים על קברי הנופלים עוד לפני הגעת המשפחות. לצד זאת, נמשכת גם הפעילות לאחר יום הזיכרון, עם אירועי יום עצמאות מותאמים המאפשרים מעבר הדרגתי אל רגעים של יחד וקהילה.

העשייה של בלזברג לאורך השנים משקפת שינוי עומק בתפיסת הליווי למשפחות שכולות בישראל, מעבר ממענה נקודתי לליווי מתמשך, אישי ורב מערכתי. פרס ישראל שיוענק לה השנה מבטא את ההכרה הציבורית הרחבה במפעל החיים הזה, עשייה שנולדה מתוך כאב, והפכה לעוגן עבור אלפי משפחות בישראל לאורך זמן.