הפינגווין הקיסרי מוגדר החל מסוף השבוע שעבר כמין הנמצא בסכנת הכחדה, כך לפי עדכון של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN). ההחלטה מגיעה על רקע החרפה מתמשכת בהשפעות שינויי האקלים, ובראשן התחממות כדור הארץ והפשרת קרחוני הים סביב אנטארקטיקה, אזור המחיה המרכזי של המין שנחשב לאחד הסמלים הבולטים של היבשת הקפואה.
"שינויי האקלים מאיצים את משבר ההכחדה לנגד עינינו"
הפינגווינים הקיסריים נשענים באופן ישיר על קרחוני הים לצורך מחזור החיים שלהם. ההפשרה וההתנתקות של משטחי הקרח מהחוף פוגעות באזורים שבהם בוקעות הביצים וגדלים האפרוחים, מה שמוביל לירידה ניכרת במספר הפרטים. לפי הנתונים, מאז 2016 נרשמה החמרה בקצב קריסת הקרחונים, ובמקרים מסוימים מושבות שלמות עלולות ליפול למים ולמצוא את מותן בטביעה.
ב-IUCN, גוף הכולל מדענים, נציגי ממשלות וארגוני שימור, מציינים כי שינויי הקרח באנטארקטיקה עלולים להביא לירידה של כ-50% באוכלוסיית הפינגווין הקיסרי בתוך כ-60 שנה. כיום מוערכת האוכלוסייה בכ-595 אלף פינגווינים בוגרים, לאחר שכבר חוותה ירידה של כ-10% בין השנים 2009 ל-2018.
דב קוטב, צילום: Storimages,Shutterstock
ברשימת המינים בסכנת הכחדה של הארגון, הנחשבת למאגר הנתונים המקיף בעולם על מצבם של בעלי חיים, צמחים ופטריות, קיימות שש דרגות סיווג הנעות מ"ללא חשש" ועד ל"הכחדה". המינים המסווגים כסכנת הכחדה נמצאים שתי רמות מתחת ל"הכחדה בטבע", כלומר כאלה הקיימים רק בתנאי שבי.
ההשלכות של משבר האקלים ניכרות גם במינים נוספים באזור, ובארגון מציינים כי אוכלוסיית דובי הים באנטארקטיקה הצטמצמה בכמחצית מאז שנת 2000, בעקבות ירידה בזמינות סרטני הקריל המשמשים להם מקור מזון מרכזי. על רקע הנתונים הללו נאמר כי "המסקנה הייתה כי שינויי אקלים שנגרמו על ידי בני אדם מהווים את האיום המשמעותי ביותר על הפינגווינים הקיסריים".
גורמים בארגוני שימור מוסיפים כי "המעבר של הפינגווין הקיסרי לקטגוריית 'סכנת הכחדה' הוא אזהרה חמורה: שינויי האקלים מאיצים את משבר ההכחדה לנגד עינינו", ומדגישים את הצורך בפעולה בינלאומית מיידית להפחתת פליטות. לדבריהם, "על הממשלות לפעול כעת כדי להפחית בדחיפות את פליטות הפחמן מהכלכלות שלנו".