ברוב דחוק ובשעות הקטנות של הלילה (ב'), אישרה הכנסת את תקציב המדינה לשנת 2026 יחד עם חוק ההסדרים. ההצבעה הסתיימה בתוצאה של 62 תומכים מול 55 מתנגדים, לאחר מתיחות פוליטית משמעותית סביב סוגיית חוק הגיוס שאיימה לערער את יציבות הקואליציה. ההסכמות שהושגו עם המפלגות החרדיות אפשרו לבסוף את העברת התקציב ואת הסרת האיום המיידי על שלמות הממשלה.
האישור הגיע לאחר מהלך מהיר שבוצע לאחר חצות, במסגרתו קודמו הסתייגויות שהגישו הסיעות החרדיות, אשר כללו תוספות תקציביות. במהלך ההצבעות הללו נרשמה פדיחה פוליטית חריגה של סיעות האופוזיציה, כאשר 109 חברי כנסת, הצביעו בעד הסעיפים - כולל מהאופוזיציה, אשר לא שמו לב למשמעותם. לפי ההערכות, מדובר בתוספת של כ-800 מיליון שקלים, שחלק גדול ממנה לא קיבל הכשרה משפטית מלאה.
הסעיפים שאושרו
בין הסעיפים שאושרו נכללו תקציבים למוסדות פטור בסך 32 מיליון שקלים, 97 מיליון שקלים לפעילויות ופרויקטים שונים, וכן 61 מיליון שקלים המיועדים לתנאי שירות והכשרות. הייעוץ המשפטי דרש הבהרות לגבי ייעוד הכספים, במיוחד לנוכח המגבלות שהוטלו בעקבות פסיקת בגץ שקראה לקידום גיוס שוויוני.
מי שמיהר להגיב בחריפות היה ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שאמר: "מחטף הבזיזה הלילית. ברגעים אלו, לא כמו, אלא ממש גנבים בלילה, הממשלה מבצעת מחטף ומוסיפה עוד מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי המעודד השתמטות. זה מעבר למיליארדים שכבר פורסמו. ברגעים אלו, כשלוחמי צה"ל נלחמים בליטני, שרי הממשלה בוזזים את כולנו. הם מתביישים בזה, אז קבעו את זה אחרי חצות, כדי להסתיר את הבושה. את הבושה הזו נמחק בקרוב. את הכול נהפוך, נחזיר, ונתקן".
תוספת תקציב משמעותית
הרקע הכלכלי לתקציב הנוכחי משקף שנה מורכבת במיוחד, כאשר ההוצאות הממשלתיות תפחו בכמעט 50 מיליארד שקלים לעומת התקציב הקודם, בעיקר בשל המשך הלחימה. כדי להתמודד עם העלייה הדרמטית בהוצאות, נקבע יעד גירעון של 4.9 אחוז מהתוצר, מהלך שחייב את משרד האוצר לוותר על שורה של רפורמות שתוכננו מראש.
במקביל, התקציב החדש מסמן סיום לתקופה ממושכת שבה פעלה הממשלה תחת מגבלות הוצאה מחמירות, מצב שכונה ייבוש תקציבי. הרחבת המסגרת התקציבית נועדה לאפשר גמישות גדולה יותר, אך גם מעלה שאלות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח על הכלכלה.
בחינת חלוקת הכספים מצביעה על תוספות משמעותיות למוסדות החרדיים. רשת החינוך העצמאית של יהדות התורה מקבלת תוספת של כ 460 מיליון שקלים, עלייה של 22 אחוז, כך שהתקציב הכולל שלה עובר את רף 2.1 מיליארד השקלים. גם רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס נהנית מגידול של כ 370 מיליון שקלים, תוספת של 30 אחוז, לסכום כולל של 1.2 מיליארד. לשם השוואה, מערכת החינוך הממלכתית היסודית וחטיבות הביניים זוכה לתוספת של כ 8 אחוז בלבד.