הדסה ומיכאל בניבגי, סטודנטית לקלינאות תקשורת ותלמיד ישיבה שעלה מצרפת, היו אמורים להתחתן ביום ראשון שעבר. אחרי שבעה חודשים של מערכת יחסים אוהבת הם חיכו בקוצר רוח לרגע שיעמדו תחת החופה, אך כבר בשבת הבינו שחתונה רגילה לא עומדת להיות. "היינו אמורים להתחתן באולם אמרה בנס ציונה", מספרת לי הדסה, "בשבת בבוקר כשהאזעקות התחילו הבנתי שזה כנראה לא ייגמר בקרוב".
אלא שלמרות הכל הם לא התכוונו לתת למציאות לנצח, ותכננו להתחתן ביום ראשון. הם מצאו בית כנסת עם מרחב מוגן בבית שמש והחליטו להעביר את כל החתונה לשם, אבל התוכניות המשיכו להשתבש. "הלכנו לישון בידיעה שאנחנו מתחתנים ביום ראשון", היא משחזרת, "ובסוף ביום ראשון בבוקר המקום בבית שמש ביטל לנו, וכבר היה מאוחר מדי למצוא מקום חדש".
כמה התבאסת כשקמת בבוקר בידיעה שאת מתחתנת היום, ופתאום זה לא קרה?
"היה ממש קשה, אבל אם יש אמונה אז יש אמונה. ברגע שאת יודעת שזה משמיים וככה השם רצה, זהו".
הזוג הצעיר החליט שהוא מקיים את החתונה כמה שיותר מהר, ומה שיהיה יהיה. "החלטנו - לא אחרי יום רביעי. הייתה לנו אפשרות להתחתן ביום חמישי באולם עם ממ"ד, אבל לא רצינו. חשבנו שאולי בחמישי יהיה יותר גרוע וגם האולם הזה יבטל בסוף". רק ביום שלישי, יממה לפני החתונה, נמצא בית כנסת בהרצליה בו הם יכולים להתחתן, אך שוב הכל התהפך. "ביום רביעי בבוקר אמא שלי מעירה אותי ואומרת לי 'הם ביטלו'. המאפרות כבר הגיעו, הצלמים הגיעו, אנחנו מתארגנים ולא יודעים איפה החתונה". רק בשעה אחת בצהריים, כשכל המשפחה והחברים מגויסים לטובת המשימה, נמצא חניון מתאים להתחתן בו.
החופה בחניון צילום: אריה סטון
הצלחת ליהנות מההתארגנות או שהיית בלחץ איך תיראה החתונה?
"האמת, היה לנו צוות מטורף - מאפרות, צלמים - כולם באמת הרימו ועשו אווירה ממש טובה, אז כן ברוך השם". הדסה מספרת שבזמן שהיא התארגנה, מיכאל החתן היה עסוק בלהרים את החתונה שלהם כמעט מאפס.
על הקמת החופה בתוך החניון הייתה אחראית תמר שמחוביץ' מ"פרח בר", שגילתה גם היא ברגע האחרון שכל מה שתכננה יצטרך להשתנות. "היינו בלחץ זמן מטורף כי החופה הייתה חייבת להיות לפני השקיעה", היא מספרת, "הגענו וגילינו שהתקרה בגובה 2.20 מטר והחופה שלנו 2.60, שאין תאורה ואין חשמל. רצנו לבית חב"ד להביא גרילנדה, מצאנו כבל מאריך שהספיק על הסנטימטר, פירקנו תאורה ממקום אחר וחיברנו את הגרילנדה בזהירות לספרינקלרים - מערכת המים - אבל בסוף הצלחנו להרים חופה".
הדסה ומיכאל צילום: אריה סטון
אפילו בדרך לאירוע, כשהיא מאופרת ולבושה בשמלת כלה, תפסו את הדסה שתי אזעקות שאילצו אותה להיכנס למיגונית. בסופו של דבר לאירוע בחניון של מלון כרמל הגיעו כ-150 מוזמנים, בעיקר משפחה וחברים קרובים, לאחר שחלק מבני משפחותיהם הגיעו במיוחד מחו"ל עבור החתונה ונתקעו בארץ בגלל המלחמה. החתונה, היא מתארת, התנהלה כמעט בפורמט רגיל. שולחנות מסודרים בתוך החניון, קייטרינג שהגיש מנה ראשונה ושנייה, וגם די ג'יי שפתח עמדה מאולתרת בתוך המקלט.
מה בכל זאת שונה מחתונה רגילה?
"שאת נכנסת ורואה רצפה ותקרה של חניון, בריקודים אין לך אוויר, והאורחים סיפרו שהיו כמה אזעקות במהלך החתונה - אני לא שמעתי. אבל אין, השמחה זה משהו אחר, כי מי שהגיע בא באמת בשביל לשמח אותנו. הרגישו את השמחה ואת ההשתתפות האמיתית של האנשים".