מדי שנה מציינים בתאריך ט"ו בשבט את ראש השנה לאילנות. מקשטים את הבית בפרחים, מכינים צלחת עשירה עם פירות יבשים ואוספים את כל המשפחה לסעודת אמנים. ריכזנו עבורכם את המשמעויות של החג, את סדר האכילה וגם חמישה מתכונים שיהפכו את הסדר שלכם לטעים וחוויתי במיוחד.
משמעויות חג ט"ו בשבט
מבחינה הלכתית
ט"ו בשבט משפיע על מצוות שונות הקשורות בפירות האילן, כמו ערלה, ביכורים, תרומות ומעשרות. ההלכה מתייחסת אחרת לפירות שהגיעו לשלב מסוים בגידול שלהם לפני ט"ו בשבט או אחריו. הפירות שרואים לפני החג מיוחסים לשנה הקודמת, בעוד הפירות שגדלים אחרי ט"ו בשבט מיוחסים לשנה הבאה.
מבחינה חקלאית
נהוג בט"ו בשבט לצאת לנטיעות ברחבי ארץ ישראל. המנהג החל עוד בשנת 1884, שבה יצאו אנשי יסוד המעלה לנטיעות בט"ו בשבט ושתלו כ-1,500 עצי פרי, בהם אתרוגים ורימונים, ובהמשך ננטעו גם עצי זית, תאנה ותות. היום קק"ל מארגנת ימי נטיעות מרובים בחג ובימים הסמוכים לו, ואזרחים רבים יוצאים עם משפחותיהם לנטיעות ברחבי ארץ ישראל.
נטיעות בט"ו בשבט, למצולמים אין קשר לנאמר, צילום: Gershon Elinson,Flash90
מה מניחים על שולחן ט"ו בשבט?
ביום ט"ו בשבט נוהגים לאכול משבעת המינים ומפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. שבעת המינים הינם שבעה מיני גידולים המוזכרים בספר דברים, בפסוק המתאר את הפוריות החקלאית של הארץ שמעידים על העושר של ארץ זבת חלב ודבש. על השולחן מניחים תקרובת קלה על פי כל סוג. חיטה (עוגיות וקרקרים), שעורה (דייסה או בירה), זיתים (שמן זית), תמרים, גפן (צימוקים או יין), תאנה, רימון ויש הנוהגים אף דבש ומיני פיצוחים.
קריאת סדר ט"ו בשבט
סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירה של דברי תורה וברכות. המסורת של סדר ט"ו בשבט התגבשה על ידי חכמי צפת במאה ה-17, והתפשטה בתפוצות במטרה להנחיל את אהבת הארץ ליהודי הגולה. היום ישנם אנשים רבים שחוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית וקוראים בזמן הארוחה הגדה מיוחדת לחג. לפי סדר ט"ו בשבט, נהוג לאכול שלושים מיני פירות, לשתות ארבע כוסות יין אדום ויין לבן וכן לקרוא פסוקים מהמקורות. "מגע-אש":מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכול.
פירות יבשים, ט"ו בשבט, צילום: shutterstock