בריאיון נדיר שנערך היום (ג') עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, טען השופט כי למרות החקיקה המתרחשת בכנסת נגד מערכת המשפט, הוא מושיט את ידו לכל מי שיהיה מוכן לדבר, בהם שר המשפטים, אך הכדור לא בידיים שלו: "הדבר המרכזי שעומד לנגד עיניי" אמר בראיון לכאן רשת ב'.
"מושיט את ידי לכולם"
בריאיון התייחס נשיא העליון למתח בין מערכת המשפט לרשויות השלטון. על יוזמות החקיקה האחרונות אמר: "במבול החקיקה שמתרגש עלינו בתחומים שונים, יש להניח שמבול החקיקה הזה יגיע לשולחננו במוקדם או במאוחר ונצטרך להתייחס לכך". בהתייחסו ליחסים עם שר המשפטים יריב לוין ציין: "אני כל הזמן, בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט, מושיט יד. אבל כבר אמרתי - לא פגשתי יד אחות, לצערי. הכדור לא בשטחי".
בתגובה לטענות כי הממשלה והכנסת אינן מכירות במינויו אמר עמית: "אנחנו נמשיך בדרכנו". הוא הדגיש את תפיסתו לגבי תפקידה של המערכת ואמר: "אני רואה את מערכת המשפט בהשוואה למערכת הבריאות. מערכת משפט שנותנת שירות לאזרח, נותנת שירות חיוני", והוסיף כי "הדבר המרכזי והיחיד שעומד נגד עיניי" הוא המשך מתן השירות לציבור.
הסיפור של האם בשואה
בחלקו הראשון של הראיון, שנערך על רקע יום השואה בינלאומי, סיפר עמית: "ההורים לא דיברו. הם התחילו לדבר כאשר הגיעו הנכדים. הם אלה שבעצם גרמו להורים שלנו להתחיל לדבר". בהמשך תיאר את תחושת החיים כבן לדור השני ואמר כי "השואה הייתה מאוד נוכחת-נפקדת, כלומר לא היה צריך לדבר על זה, זה היה ברור שזה קיים ברקע". לדבריו, השתיקה לא מחקה את הזיכרון אלא הפכה אותו לחלק קבוע מהיומיום, כזה שמלווה גם בלי מילים.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית | , צילום: Chaim Goldberg,Flash90
עמית סיפר על אביו ש"נדד בין מחנות ריכוז ועבודה, ביניהם בוכנוואלד, פלאשוב, סקרז'יסקו", ועל אמו שנותרה לבדה בילדותה לאחר רצח משפחתה. הוא תיאר כיצד "מישהו הביא אותה לכומר של העיירה. שם היא גדלה עם שלוש 'אחיות'. היא לא ידעה שהיא יהודייה". רק שנים לאחר מכן, לדבריו, חזרה אמו לזהותה, והוא הוסיף בכנות אישית: "קשה לי מאוד לדבר על ההורים שלי. אני כל פעם דומע כשאני מדבר עליהם".