איראן הכריזה הערב (א') על שלושה ימי אבל לאומי "לכבוד השהידים שנהרגו בהתנגדות נגד ארצות הברית והמשטר הציוני", כך לפי דיווחי התקשורת הממלכתית במדינה. כזכור, ההכרזה מגיעה בשיאו של גל מחאות חסר תקדים, שממשיך להכות ברחובות המדינה זה השבוע השני, ולצדו הסלמה חריפה במסרים כלפי ישראל והמערב.
יותר מ- 500 בני אדם נהרגו
במקביל, משרד החוץ האיראני זימן לשיחת נזיפה את שגריר בריטניה בטהראן, בעקבות תקרית בלונדון שבה מפגין הסיר את דגל איראן מבניין השגרירות. המהלך נתפס כחלק מניסיון המשטר למסגר את האירועים כמאבק חיצוני ולא כמרד פנימי.
גולים איראנים מפגינים, ארכיון, צילום: Koca Vehbi,Shutterstock
על פי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, הפועל מארצות הברית, יותר מ־500 בני אדם נהרגו במהלך שבועיים של מחאות. לפי הדיווח, 490 מפגינים ו־48 אנשי כוחות ביטחון איבדו את חייהם, וכ־10,000 אזרחים נעצרו. עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס ציינה כי לא ניתן לאמת את הנתונים באופן עצמאי, בין היתר בשל השבתת האינטרנט ברחבי איראן מאז יום חמישי בערב.
משטר האייתוללות הולך בין הטיפות
המשטר מנסה בימים האחרונים להלך בין הטיפות. בכירים בטהראן מודים בקיומה של "מחאה לגיטימית" על רקע המצב הכלכלי הקשה, אך במקביל מאשימים "טרוריסטים" וגורמים זרים בליבוי האלימות. איומים ישירים הושמעו היום לעבר ארצות הברית וישראל, כאשר בכיר איראני הבהיר כי כל תקיפה אמריקנית תיענה בתגובה שבה "ישראל ומטרות אמריקניות באזור יהיו על הכוונת".
על רקע זה דווח ב"טלגרף" הבריטי כי ממשל טראמפ, השוקל אפשרות של תקיפה באיראן בשל הדיכוי האלים, הוזהר שהצבא האמריקני זקוק לזמן נוסף כדי להיערך לפעולה. רויטרס דיווחה מפי גורמים ישראליים כי הכוננות הועלתה בישראל לנוכח ההתפתחויות והאיומים.
קרב על הנרטיב בין המשטר למופגינים
המידע המועט שמצליח לזלוג מאיראן מתאר תמונה קשה במיוחד: בתי חולים עמוסים בגופות ופצועים, ירי חי לעבר מפגינים ודיכוי נרחב של ההפגנות. לפי ארגון זכויות האדם של איראן, שמושבו בנורבגיה, לפחות 192 מפגינים נהרגו מאז פרוץ המחאות בבזאר בטהראן, אך ההערכות בקרב ארגוני אופוזיציה מדברות על מספרים גבוהים בהרבה - ייתכן אף אלפים.
טראמפ ונתניהו., צילום: פלאש 90. קובי גדעון
הרשויות בטהראן לא מסרו נתונים רשמיים על מספר ההרוגים מקרב האזרחים, אך התקשורת הממלכתית שידרה היום תיעודים מהלוויות של אנשי כוחות הביטחון ברחבי המדינה. לפי הדיווחים, 30 אנשי ביטחון יובאו לקבורה בעיר אספהאן, ושישה נוספים נהרגו בעיר כרמאנשאה. עוד נטען כי מסגד הוצת בעיר משהד, והיועץ לביטחון לאומי עלי לריג'אני השווה את שיטות ההרג של המפגינים לאלו של ארגון דאעש.
"משחק סיבולת"
משמרות המהפכה האשימו "טרוריסטים" בתקיפת מתקני ביטחון, ומפקד המשטרה אחמד־רזא ראדן הודיע על הגברת הפעילות לדיכוי "הפורעים". לפי דיווח בפוקס ניוז, איראן אף ביקשה סיוע ממיליציות שיעיות בעיראק לצורך התמודדות עם המהומות.
המחאות פרצו בעקבות זינוק חד באינפלציה וביוקר המחיה, אך במהרה הפכו למחאה רחבה נגד שלטון הדת, השולט במדינה מאז המהפכה האסלאמית ב־1979. המשטר מאשים את ארצות הברית וישראל בהצתת האירועים, אך גורמי מודיעין מערביים מתארים את המצב כ"משחק סיבולת" - מאבק מתמשך בין אופוזיציה שמנסה לשחוק את השלטון, לבין משטר שמבקש להטיל פחד מבלי לספק עילה להתערבות חיצונית.