"התקשרנו להגיד לו שהיה חסר בארוחת החג. בשש בבוקר כבר דפקו לנו בדלת"

מעל 900 חללים נפלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אך מאחורי כל שם עומד אדם אחד שהשאיר אחריו חלל עצום, משפחה כואבת ואין סוף זכרונות. אסור לנו לשכוח את אלו שבזכותם אנחנו כאן. חלל ביום - רב"ט טל דרור ז"ל | "בתור ילד הציל ילדים מחרם, כנער קם לקשישים באוטובוס וכחייל ישב לסעוד עם הומלס"

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 11/01/26 11:23 כב בטבת התשפו

"התקשרנו להגיד לו שהיה חסר בארוחת החג. בשש בבוקר כבר דפקו לנו בדלת"
רב"ט טל דרור ז"ל עם אמו אורית, צילום: פרטי, canva

רב"ט טל דרור ז"ל נולד בשנת 2005 בירושלים להורים אורית ורמי. כמה שנים לאחר מכן הפך לאח גדול למאיה ורואי. טל גדל והתחנך בירושלים וסיים את לימודיו בהצטיינות, ולאחר מכן הצטרף לשלוחה בבית רימון של המכינה הקדם-צבאית "קול עמי" מטעם "הסוכנות היהודית". במכינה הכיר את מולי, עולה חדשה מארה"ב, שהפכה לבת זוגו. טל התגייס במאי 2024 ואחרי הטירונות יצא לקורס טכנולוגי. הוא התקבל לתפקיד במדור לומ"ר (לוחמה מבוססת רשת) וסייבר והיה אמור להיכנס לתפקיד מיד אחרי חגי תשרי תשפ"ה. עד אז סופח לגדוד 13 של חטיבת "גולני", שם שימש כמש"ק תקשוב.

רב"ט טל דרור ז"ל

רב"ט טל דרור ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

בערב ראש השנה תשפ"ה שהה טל בבסיס ברמת הגולן. לקראת השעה 3:00 בלילה פגע כטב"ם נפץ שנשלח מעיראק במבנה המגורים שבו ישן. טל נפצע אנושות ופונה לבית החולים "רמב"ם" בחיפה, שם נקבע מותו. אמו, אורית, סיפרה לנו עליו.

אורית מספרת על טל שהיה ילד חכם עם הרבה ידע. "מילדות הוא היה עירני מאד לסביבה והיה רגיש לאחר. בתור ילד הציל ילדים מחרם, כנער קם לקשישים באוטובוס ועזר להם לחצות כביש או להרים את הסלים, וכחייל ישב לסעוד עם הומלס כיוון שחש שהוא אדם בודד. היה אדם שאהב את החיים וידע לתת המון אהבה לסובבים אותו, ב-19 שנותיו נתן לנו אהבה וחיבוקים לחיים שלמים. זה ניכר גם באהבתו לעם ולמדינה".

משפחת דרור

משפחת דרור צילום: פרטי

השיחה האחרונה של אורית עם בנה הייתה בערב ראש השנה תשפ"ה. "לאחר ארוחת החג שוחחנו איתו בטלפון, רצינו לשמוע איך היה ולומר לו שהיה חסר לנו בארוחה. טל סיפר שערכו להם בבסיס סעודה חגיגית ושהיה שמח. סיכמנו שנדבר בבוקר, אולם ב-6:00 בבוקר בחג ראש השנה דפקו לנו בדלת".

אמו מסיימת באנקדוטה משעשעת ושוברת לב: "לטל היו תקופות של אלרגיות בהן היה מקנח את האף בלי הפסקה ובקולי קולות. עכשיו אני מוכנה לשמוע את הצלילים האלה כל יום, כל היום".

משפחות שכולות שמעוניינות לקחת חלק בפרויקט "חלל ביום" ולהנציח את יקיריהן מוזמנות לפנות אלינו במייל: magazine@kipa.co.