"זה היה ממש לא מזמן. בחור חרדי הגיע להגיש תלונה בתחנת המשטרה, כשהזנתי את תעודת הזהות שלו במערכת קפצה לי ההתראה שהוא נפקד גיוס וחייב במעצר". כך מתאר א' (כלל השמות בכתבה שמורים במערכת), שוטר באחת התחנות של מחוז ירושלים, בשיחה עם "חדשות כיפה". אירוע שלכאורה אמור היה להיות שגרתי ובכל מקרה אחר היה זוכה לתגובה מיידית, זוכה במקרים של עריקים חרדים להתעלמות בוטה לכאורה מצד הדרג הפיקודי במשטרה. אותו שוטר ממשיך ואומר שכאשר פנה באותו מקרה לקצין בתחנה ושאל כיצד לפעול, התשובה שהתקבלה הייתה ברורה: "כלום".
העדות הזו מגיעה דווקא בימים בהם חוק הגיוס מטלטל את המערכת הפוליטית ומוציא מאות אלפים מהמגזר החרדי להפגנות ענק וחסימות כבישים. אלא שהיא אינה העדות היחידה שמציגה מציאות מטרידה בשטח, במסגרתה שוטרי משטרת ישראל נותרים חסרי אונים מול מחויבי גיוס חרדים שמפרים את החוק במוצהר אך ממשיכים בשגרה מלאה.
"כששאלתי מה לעשות, ממש לא חשבתי שיאמר לי 'כלום'"
לדברי השוטר א', זו לא הייתה תשובה שהוא ציפה לה. "שאלתי את הקצין שלי מה צריך לעשות, כי אין לנו חוקרי מצ"ח בתחנה וצריך לתאם איתם שיבואו לקחת אותו. גם לא ידעתי אם לקחת ממנו את התלונה ואז לעצור אותו או לעצור אותו ואז לטפל בתלונה. אבל כששאלתי מה לעשות, ממש לא חשבתי שיאמר לי 'כלום'"
ניידת המשטרה ההפוכה, צילום: Chaim Goldberg,Flash90
הפער באכיפת החוק אל מול העריקים בולט במיוחד לנוכח הנתונים שנחשפו לאחרונה בדיון בבג"ץ, שעסק בעתירות נגד המדינה על אי אכיפת גיוס החרדים. לפי הנתונים שהציגה המדינה, מתוך כ־80 אלף חרדים החייבים בגיוס - רק 701 התייצבו בפועל, פחות מאחוז אחד. מאז יוני 2023 נשלחו כמעט 80 אלף צווים, ומתוכם הוגדרו כ־5,500 חרדים כמשתמטים. זאת למרות שבג"ץ כבר קבע ביוני 2024 כי אין הבדל חוקי בין תלמידי ישיבות לבין כל אזרח אחר החייב בגיוס. על אף הפסיקה, הממשלה נמנעת מהטלת סנקציות כלכליות אפקטיביות - וכעת מתברר שגם כאשר עריקים מגיעים מיוזמתם לתחנת משטרה, הם אינם נעצרים.
עריקים הגיעו לתחנה מתוך רצון "להתקדם בחיים"
כדי להבין מדוע המשטרה פועלת כך אל מול עריקים, לכאורה תוך עצימת עין של הדרגים הבכירים, צריך לקרוא את העדות הבאה. ח', שוטר נוסף במחוז ירושלים שדיבר עם "חדשות כיפה" מחדד כי בעבר היו מקרים שבהם חרדים עריקים שנכנסו לתחנות משטרה נעצרו - מה שהוביל למהומות מחוץ לתחנות ואף בתוכן.
בעקבות זאת, הוא טוען, ניתנו הנחיות שלפיהן אין לעכב באופן מיידי עריקים שמגיעים לתחנה אלא להתייעץ עם הדרג הפיקודי. הבעיה היא שגם במקרים בהם לא מדובר באירוע פלילי - בו אולי ניתן היה לגלות הבנה מסוימת - אלא שהעריקים הגיעו לתחנה מתוך רצון "להתקדם בחיים", ההנחיה בשטח נותרה זהה: לא לעשות דבר. במשטרה מנגד אומרים בתגובה כי לא חלו שינויים בפקודות וכי "בנושא עריקים ומשתמטים, המשטרה מוסרת להם, במקרה הצורך, הזמנה לסור למשטרה צבאית".
"היה מישהו שבא לבקש אישור העסקה", מספר השוטר ח', "זה אישור שאנחנו נותנים למוסדות שעובדים עם קטינים, קשישים וחסרי ישע, כדי לוודא שהאדם לא היה מעורב בעבירות רלוונטיות. הכנסנו את תעודת הזהות שלו למערכת וקפצה התראה שהוא נפקד גיוס ודרוש במעצר - אבל ההנחיה הייתה לתת לו את האישור בכל זאת".
השוטרים נותרים ללא מענה גם למול האלימות
תחושת חוסר האונים של השוטרים אינה מסתכמת רק באי אכיפת החוק כאשר העריקים מגיעים לתחנה. לטענתם, גם כאשר הם נתקלים באלימות פיזית כלפיהם, בדומה לאירוע שהתרחש בשבוע שעבר בירושלים, ידיהם כבולות. "אסור לנו להגיב כשאנחנו מותקפים", אומר השוטר ח'. "אנחנו מרוסנים ויכולים להשתמש רק באמצעים לפיזור הפרות סדר. אסור לנו להשתמש בנשק גם כשאנחנו מרגישים סכנה מוחשית".
מהומות מול לשכת הגיוס בירושלים, ארכיון., צילום: Chaim Goldberg,Flash90
לדבריהם, קיימת הבחנה ברורה בפקודות בין התמודדות עם ערבים שמיידים אבנים לבין יהודים. "כשיהודי זורק עלינו אבנים אנחנו אמורים פשוט לקבל את זה בהכנעה ולהתאשפז בבית חולים, העיקר לא להגיע למח"ש על 'אלימות משטרתית'", הוא טוען בכעס. "או יותר גרוע - למצוא את עצמנו בכלא על שימוש אסור בנשק".
המשטרה: "אין שינוי במדיניות"; צה"ל: "עומדים בהתחייבויות"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "על פי הנחיית המשטרה בנושא עריקים ומשתמטים, המשטרה מוסרת להם, במקרה הצורך, הזמנה לסור למשטרה צבאית, להמשך טיפול גורמי הצבא. אין שינוי במדיניות או הנחיה אחרת. ככל שנטען למקרה פרטני בו בוצעה חריגה מהנחיות אלה, ניתן לפנות כמקובל והמקרה ייבחן".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל למימוש חוק שירות ביטחון כלפי כלל אוכלוסיות החייבים בשירות. צה"ל פועל בשיתוף פעולה מלא עם כלל רשויות האכיפה במדינת ישראל, לרבות משטרת ישראל, במסגרת הסמכויות והנהלים הקבועים בחוק, ועומד בהתחייבותו להגיע לתחנות משטרת ישראל כחלק ממאמצי האכיפה כשנדרש בכך".