לאור ריבוי המקרים הקשים של משרתי מילואים ששמו קץ לחייהם בתקופת המלחמה, צה"ל וראש אכ"א מינו ועדה לבחינת המענה הניתן בנושא, בתיאום עם הרמטכ"ל ושר הביטחון. הועדה כללה גורמי רפואה וברה" ן מטעם צה"ל והמדינה, קציני נפגעים, גורמי משפט ונציגי משרד הביטחון.
הנוהל החדש עליו המליצו בצה"ל
במהלך עבודתה בחנה הוועדה היבטים מערכתיים, ערכיים וחברתיים הנוגעים להתמודדותם של משרתי צה"ל לאחר שחרורם, ולא עסקה בבדיקת מקרים פרטניים. בין היתר נבחן הליווי שניתן למשפחות של משרתים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם הצבאי, והאופן שבו המדינה מעניקה להם סיוע ותמיכה.
הוועדה המליצה על יצירת מענה ייעודי ומותאם למשפחות של חיילים בסדיר ובמילואים שהתאבדו לאחר השחרור, במקרים שבהם קיימת אפשרות שנסיבות המקרה קשורות לשירות הצבאי. ההחלטה על מתן המענה תתקבל על ידי ראש אכ"א, על בסיס המלצות ועדה מיוחדת שתתכנס סמוך למועד הפטירה ובהתאם לקריטריונים שנקבעו.
הוועדה גם הגדירה סוף סוף מיהו לוחם מילואים. על מנת לקבל הכרה צריך להיות בשירות מילואים פעיל. כמו כן, צה"ל הגדיר שני סוגי הכרה - נכה צה" ל שנפטר מחמת נכותו ושאינו בשירות במותו ונספה בעקבות השירות שאינו בשירות במותו.
על פי ההמלצות, בבחינת הקשר לשירות יובאו בחשבון משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לפטירה ונסיבות אישיות נוספות. במקרים שיוכרו, צה"ל ילווה את המשפחה בהלוויה, בימי השבעה ולאחר מכן, ויסייע בהכוונה מול משרד הביטחון, לרבות אפשרות לקיום הלוויה אזרחית עם סממנים צבאיים, בכפוף לרצון המשפחה.
"רואים חשיבות גבוהה בהכרה של הצבא"
פורום יהלומי קרב, המייצג את הלומי הקרב, בירך על מסקנות הוועדה: "אנו רואים חשיבות גבוהה בהכרה של הצבא בחיילים במילואים ובסדיר ששמו קץ לחייהם בעקבות האירועים הטראומטים שחוו בשירות. כל הכרה היא חשובה, אך על המדינה והצבא להמשיך ולתמוך בהלומי הקרב ככל האפשר".