ממשל טראמפ הציב בפני בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC) שלוש דרישות מרכזיות, ואיים להטיל סנקציות נרחבות אם לא ייענו. דרישות אלה כוללות הפסקת החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שינוי במסמך המכונן של בית הדין כך שלא יחקור את הנשיא טראמפ ובכירי ממשל נוספים, וסיום רשמי של החקירה נגד כוחות צבא ארה"ב באפגניסטן. על פי דיווח בסוכנות רויטרס, ממשל טראמפ העביר את הדרישות גם למדינות החברות ב-ICC, וכן לבית הדין עצמו.
מצטרף לסנקציות שכבר הוטלו על בכירים
במקביל, הממשל מקיים דיונים מתקדמים על האפשרות להטיל סנקציות על אונר"א, הסוכנות של האומות המאוחדות שאחראית על הפליטים הפלסטינים. בין האפשרויות שנסקרות ישנה הצעה להכריז על אונר"א כ"ארגון טרור זר", מה שצפוי לפגוע קשה בפעילותה הכלכלית.
ההחלטה על סנקציות נוספות על ה-ICC יכולה להוות הסלמה משמעותית במאבק של ארה"ב נגד בית הדין. ב-2020 פתחה התביעה בחקירה נגד חיילים אמריקנים באפגניסטן, והמשמעות היא שעלולה להתגבר התמקדות של בית הדין בממשל טראמפ לאחר סיום כהונתו.
שופטי ה-ICC הוציאו בנובמבר 2024 צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ומנהיג חמאס איברהים אל-מסרי, בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במקביל, החלה חקירה בנוגע לפשעים שביצעו חיילים אמריקנים באפגניסטן. מאז 2021, בית הדין צמצם את עיסוקו בתיק זה, אך הוא לא נסגר באופן רשמי.
לצורך לחצים נוספים על בית הדין, ארצות הברית הטילה מוקדם יותר השנה סנקציות על תשעה בכירים בו, כולל שופטים ותובעים, אך לא סנקציות על המוסד עצמו. הסנקציות על בית הדין יכולות לשתק את פעילותו, בעוד שבית הדין עצמו מהווה את הערכאה הקבועה לפשעי מלחמה של הקהילה הבין-לאומית, עם סמכות להעמיד לדין מנהיגים ובכירים בשטח של מדינות חברות.