נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה, השופט בדימוס פרופסור מנחם פינקלשטיין, פרסם היום (ג') אזהרה חריגה שלפיה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, "גוררת רגליים" כלשונו ואינה מקדמת במהירות מספקת את בחינת חידוש החקירה הפלילית בפרשת אסון מירון. האסון, שהתרחש בשנת 2021, גבה את חייהם של 45 גברים, נערים וילדים, והנציב הזהיר מפגיעה ביכולת לבסס תשתית ראייתית תקפה, כך על פי פרסום של ynet.
"אף קבלת החלטה אם לפתוח בהליך פלילי אינה נראית באופק"
פינקלשטיין המליץ ליועצת לקבל החלטה באופן מהיר בהרבה, בשל חשש ממשי להתיישנות וכן אפשרות לכך שראיות מרכזיות יאבדו מערכן. בדבריו הדגיש כי מדובר ב"אסון רבתי חסר תקדים בהיקפו, המחייב טיפול נוקב ויסודי". הנציב ציין בצורה ברורה כי הזמן החולף פועל לרעת ההליך הפלילי ולרעת הנפגעים.
לנציב הוגשה תלונה שבה נטען כי לאחר הקמת ועדת החקירה הממלכתית, היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט, עצר את קידום החקירות הפליליות של המעורבים לכאורה. כאשר הוועדה סיימה את עבודתה במרץ 2024, כלל הדוח המלצה מפורשת ליועצת לבחון את חידוש החקירה.
אסון מירון , צילום: David Cohen,Flash90
בתגובתה לפניית הנציב מסרה בהרב מיארה כי העתירה שהוגשה לבגץ בנושא נדחתה, לאחר שבית המשפט השתכנע שהטיפול במסקנות הוועדה נמשך. היועצת הוסיפה כי צוות רחב בפרקליטות מלווה את הנושא ופועל לגיבוש עמדה. עם זאת, הנציב קבע כי הזמן הרב שחלף מאז פסק הדין מצריך האצה משמעותית של ההליכים.
עוד חשף הנציב כי ישנם חומרים רבים שהועברו לוועדת החקירה וטרם נמסרו למשטרה ולתביעה, אף שהם מהותיים להמשך הבירור: "למרבה הצער, ניתן לומר כי בשלב זה אף קבלת החלטה אם לפתוח בהליך פלילי אינה נראית באופק. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ובין השאר יותר עינוי דין לנפגעי האסון ולמשפחות הקורבנות שממתינים שנים רבות לאכיפת הדין".
פינקלשטיין הוסיף וקרא לכל רשויות האכיפה לנהוג בנחישות רבה יותר. הוא הזהיר כי העיכוב "פוגע בשלטון החוק וביכולת לנהל הליך פלילי יעיל והוגן בהמשך". בנוסף אמר כי עיכובים המתרחשים ללא הצדקה מערערים את אמון הציבור, ואף עלולים לשמש בהמשך כעילה לסגירת תיקים" "לפי ניסיוננו כבר היו דברים מעולם. יש למנוע זאת ועוד לפעולה בטרם התיישנות".
מסקנות - אחריות לראש הממשלה
דוח הוועדה הממלכתית תיאר ממצאים קשים והצביע על כשלים מערכתיים עמוקים. בין הדברים נכתב כי "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכתובת שהייתה על הקיר ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו". עוד נכתב כי "הוועדה זיהתה קיבעון מחשבתי. המשטרה העריכה שאי אפשר להגביל את כמות הקהל, אך מעולם לא נערכה עבודת מטה".
מסקנות הוועדה ייחסו אחריות אישית לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגורמים נוספים. אמיר אוחנה, שכיהן אז כשר לביטחון פנים, קיבל ביקורת חמורה והוועדה קבעה כי אין לשוב ולמנותו לתפקיד. על המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי הומלץ להדיחו, אך הממשלה החליטה שלא לפעול נגדו באותה עת בשל תנאי המלחמה והוא סיים את כהונתו ביולי האחרון.